גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
פרשת חיי שרה
שנת תש"כ

שליחותו של אליעזר

בראשית פרק כד

הטבלה שבגיליוננו תפקידה לעזור ללומד לראות את ההבדלים (הרבים מאד בפרק זה) שבין ה'מעשה' ובין ה'סיפור'. (בשני הביטויים האלה משתמש כבר הרמב"ן בהזדמנויות כאלה – בראשית מ"ב ל"ד ד"ה ואת הארץ תסתרו).

העמוד המודפס בספר החומש בשורות צפופות והמרחק הרב בין הפסוקים המקבילים (בין פסוק א' לבין ה'; בין ד' לפ') אינם עשויים כלל להבליט את השנויים, ויש שאף לומדים ותיקים ואף בקיאים למיניהם "לא הרגישו אף פעם" בחסרון של מלה, בתוספת ביטוי, בשינוי הסדר וכו'. המורה בביה"ס התיכון (ואף במידה פחותה בביה"ס היסודי כיתה ו') יעתיק על הלוח אחדות מן השורות שבטבלה ויטיל על תלמידיו למצוא בכוחם הם את סיבת ההבדלים.

(כמובן: שאלת א 2 חשובה משאלת א 1). מטרת העיון הזה אינו רק להגיע להבנה מדויקת יותר של הכתוב, אלא היא בעיקר "פורמלית": להרגיל את התלמיד לעיון מדויק ומדוקדק בכתוב, להחשת כל מילה, כל צרוף, כל תוספת, כל השמטה. ילמד להבין שאין להפריד בין תוכן הדברים לבין הצורה שבה נאמרו, כי בשנותך אף שינוי קל את לשון הדברים כבר שיניתם את הדברים עצמם, את תוכנם, את רוחם.

טבלאות מסוג זה ימצא המורה גם בגיליונות של שנים קודמות כגון:

בראשית תשט"ו

פרקים ב' – ג' צו ה' לאדם ומסירת הצו לנחש

וישב תשי"ז

פרק ל"ט סיפור אשת פוטיפר לבני ביתה וסיפורה לבעלה

מקץ תשט"ו

פרק מ"א חלום פרעה בפי הכתוב וסיפורו בפי פרעה

מקץ תש"ט

פרק מ"ב שיחת יעקב עם אחיו וסיפור השיחה בפי האחים לאביהם

ויחי תשי"א

פרקים מ"ז ונ' צוואת יעקב את יוסף וסיפור הצוואה לפרעה בפי יוסף.

פנחס תשי"א

צו ה' למשה ובצועו

מטות תשי"ז

במדבר ל"ב

בלק תשי"ט

פרק כ"ב דברי ה' אל בלק ומסירת דברי ה' לשרים בפי בלק

נשא תשי"ט

הפטרה שופטים י"ג דברי המלאך לאשה ומסירת דבריו למנוח בי האשה

ויקרא תשי"ט

הפטרת שבת זכור שמואל א' ט"ו מלחמת עמלק וסיפור המלחמה בפי שאול

חיי-שרה תשי"ט

הפטרה מלכים א' א'

למפרשים גישות שונות לשינוים ממין זה:

ראב"ע ורד"ק רואים בזה גוון סגנוני בלבד. ראב"ע עומד על כך בהקדמתו לעשרת הדברות, שגם "אם המלים שונות הטעם שוה" ובעקבותיו אומר רד"ק לפרקנו לא נוכל לתת טעם  לכל החסרים והמלאים כי רבו... ובשנות הדברים האלה יש בהם שינוי מלים, כי כן מנהג הכתב בהשנות הדברים – שומר הטעמים אבל לא המילות.

וכן דבריו לפרק י"א, לשנויים שבסיפור חלום פרעה:

כבר כתבנו, כי בשנות אדם הדברים יוסיף או יגרע או ישנה ואינו שומר אלא שיהיה הענין אחד – וכן בסיפור זה החלום.

ואילו גישת אברבנאל מנוגדת להם ניגוד גמור. הוא מקדים להסבר השינויים:

התבונן בדברי אליעזר וסיפורו וממנו תדע למה נכפל הסיפור כפול מן הדברים אשר קרו במה שסיפר להם, והוא אמרם חז"ל (בראשית רבה פרשה ס') "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים", שהרי כמה גופי תורה רמוזין בתורה ואלו פרשת אליעזר כפולה ומכופלת. שנכפלה אותה פרשה להראות יופי שיחתו של אליעזר במה ששנה בדברי אדוניו והסתיר קצתם, כפי הצורך; ואם בחלוף הדברים שקרו בינו ובין רבקה – את הכל עשה יפה בעת בחכמה ובדעת, ולא היה אפשר לדעתו אלא בהכפל אלו הפרשיות.

ומסיים את ניתוח הפסוקים והסבר סיבת ההבדלים באמרו:       

הנה מפני עשרת שינויים האלה שעשה העבד בסיפורו נכפלו הפרשיות בתורה.

אברבנאל הסתפק בראיית עשרה הבדלים, המפרשים הבאים אחריו כמו בעל הכתב והקבלה, המלבי"ם והעמק-דבר, בנו יעקב ועוד ראו יותר ופרשו דברים דקים.

טבלה זו מובאת גם בגיליון חיי-שרה תשי"ב אלא ששם שאלות אחרות ופרושים אחרים. עסקנו בכמה גיליונות בהשואת שני הסיפורים האלה מפני שפרקנו הוא "המקום הקלאסי" ללמוד ההשואה הזו והוא יכול לשמש אב למקומות הדומים לו.