גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
פרשת וארא
שנת תש"כ

הפטרה לשבת ראש חודש

ישעיהו פרק סו

הבא ללמד פרק זה לא כפרק בתוך לימוד של ספר ישעיה אלא כהפטרה אין עליו 'לגמור' את הפרק כולו. יסתפק בהתעמקות בפסוקים מעטים וידע שעוד רבות לפניו שבתות ראש-חודש שבהן ישוב אל פרקנו זה.

השאלות הראשונות (א 3-1) נועדו להביא את התלמיד לידי הסתכלות שטחית בפרק כולו. מורה בבי"ס תיכון יכול לתת שאלות כאלה כעבודת בית עוד לפני שנלמד הפרק, כי הן דורשות תפיסת רעיונות כלליים בפרק עוד לפני שהובררו פרטי הדברים, ואף תפיסה כזו דורשת אמון. לבל יתפסו התלמידים לתפיסה סטנדרטית ("הנביאים מתנגדים לקרבנות"), לכך יש להעמיד ע"י הפסוקים הנלמדים פסוקים העוסקים אמנם באותו עניין, או שמופיע בהם אותו מוטיב ושבכל זאת יש הבדל גדול או קטן ביניהם (שאלה א3 ובמידת מה ד5).

לפני שיעבור המורה לשאלות העוסקות בפסוק ג', ראוי לו להבהיר את הקשר שבין הפסוקים א'-ב'-ג'. ונביא בזה דברי בעלי "מקרא כפשוטו".

פסוק ב'

"וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה
          וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי"

מקרא כפשוטו:

כבר אמרתי לך שבלשון המקרא יש במשמע "כל אלה" תבל ומלואה או כל העולם כולו (das weltall) והמאמר הזה משרת לפניו וזה פירוש הדברים בחבורם: איזה בית אשר תבנו לי מאחר שידעתם, כי את כל אלה ידי עשתה.
...ואל זה אביט: ואעפ"כ אני "אל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד אל דברי".

שוב ושוב יש להעמיד תלמידים על הניגוד שאינו ניגוד בין דרישת הנביאים לעבודה קבועה בבית ה' ובסדר קבוע (עיין ישעיה פרק נ"ו פסוק ז'. וכן פרק ס' ועוד) לבין התנגדות נמרצת לכל אותם טקסים וסדרי עבודות כשהן מסתלפות.

על הסתלפות זו מדבר ישעיה בפרק א' ומדבר ירמיהו בפרק ז' ומדבר פרקנו, לפי כל אחת משתי התפיסות שבהן נתפס פסוק ג' (שאלה ג).

נעיר עוד לשאלה ד. ביטוי לפירוש פסוק באמצעות סימני פסוק הוא אמצעי גם להוראה גם למבחן. הלכנו הפעם בדרך של מתן הפסוק ושאלה עליו (1, 2). המורה בכיתה יכול ללכת אף בדרך הפוכה, יקרא לפני תלמידיו 3-2 פירושים וידרוש מתלמידיו את הפסוק בסימני פיסוק בהתאם לכל אחד מן הפירושים:

עיין לדוגמה:  גיליונות      בראשית תשט"ז ב1         יתרו תש"ז ג

                                    נח תשי"ח א3                 יתרו תשט"ז ג3

                                    וירא תשי"ח ה1

וכאן אף דוגמה לתפיסות שונות בדברי נבואה (מתוך "גיליונות לירמיה" גיליון כ"ה), לירמיהו פרק ה' י"ב-י"ג:

א.     

"כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ: "לוֹא הוּא! וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה, וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם! כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם!""

ב.    

"כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ: "לוֹא הוּא! וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה!" - וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם! כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם"

ג.      

"כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ: "לוֹא הוּא! וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה, וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם!

-כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם!"

שים לב: לפי דעה א (שהיא דעת אברבנאל ושד"ל) "הנביאים" המה נביאי אמת.

            לפי דעה ב (שהיא דעת רד"ק) "הנביאים" המה נביאי השקר.

            לפי דעה ג  "הנביאים" המה נביאי האמת.