גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
פרשת עקב
שנת תש"כ

ושמרת משמרתו

דברים פרק יא

קושי מיוחד בלימוד ספר דברים בייחוד בפרשיות הראשונות דברים-ואתחנן-עקב-ראה- הוא להבין את מבנה הפרשיות, את קישור הענינים בינם לבין עצמם. במבנה הספר כולו כבר עסק הרמב"ן בכמה מקומות לספר זה.                      

עיין דברים א' א' ד"ה

אמר אלה הדברים ביחוד החל מן והטעם כאשר הואיל משה לבאר.

עיין דברים ג' כ"ד ד"ה

ה' אלוקים החל מן "והנה תשלים התוכחות".

עיין דברים ד' מ"א ד"ה

אז יבדיל משה שלוש ערים

עיין דברים כ"ו ט"ז ד"ה

היום הזה ה' אלוהיך מצוך.

ועיין גם גיליון ואתחנן תשט"ו-

ממנו למדנו שהספר כולו מתחלק ל-3 חלקים עיקריים, שהאמצעי הוא עצם משנה תורה, חזרה על מצוות תורה ו"חידוש" כמה מהן הוא החלק ה א'-כ"ו ט"ז. ואולם אף חלק זה שהוא עיקרו של ספר דברים מתחלק לשנים, הראשון – המצוות וההוראות הכלליות ה א'-י"א ל"ב ולחלק השני י"ב-כ"ו העוסק במצוות הפרטיות.

החלק הראשון הזה העוסק במצוות הכלליות (הכולל פרשיות ואתחנן-עקב וחלק של ראה) החל ממצות יחוד ה' ואהבת ה' ותלמוד תורה יש שוב קושי גדול בהבנת המבנה וסדר הפרשיות, ביחוד בפרשת עקב קשה הוא ההמשך והקישור שבין הענינים, כי בתוך דברי התוכחה וההוראה מופיעים גם זכרונות היסטוריים כסיפור מעשה העגל ועוד, וכן נדמה כאילו חוזרים אותם ענינים כמה פעמים. ראוי למורה – לפני החילו לעסוק בפרטי הענינים ובפירוש פסוקים לסקור עם תלמידיו את מבנה הפרשה כולה.

הסבר שקוף ניתן למבנה ע"י ר' דוד הופמן בפרושו לספר דברים, הן בהקדמה לספר כולו, הן בהקדמה לפרשת עקב.

העוסק בשאלה א יעיין גם בגיליון עקב תש"ו.

הקושי השני ללומד חומש דברים הוא הסגנון המיוחד, המשפט הארוך והמורכב, אשר לעתים לא יבין הלומד בו היכן המשפט הראשי והיכן הנטפלים.

לשאלה ב העוסקת במבנה המשפט יעיין המורה גם בגיליון עקב תשט"ז וכן בואתחנן תשי"ז.

בשאלה ב 2 רצינו להפנות תשומת לב בלומד לאמצעים האמנותיים בהם ישתמש המקרא להגיד את אשר רצה להגיד. הדוגמאות בנביאים וכתובים מרובים: יעיין הלומד במקומות הבאים:                             

ישעיה

ב' ז' - ח'

ב' י"ב - ט"ז ("ועל כל")

ירמיה

ד' כ"ג – כ"ו

כ"א כ' – כ"ג

תהלים

כ"ג ב' – ג'

כדי לחוש בכח האנפורה יש לקרוא את הפסוקים בקול בהדגשת המלים החזרות.

השאלות ברש"י ג עוסקות בייחוד בדרכו של רש"י לקשר פסוקים מבחינה תחבירית. בחומשים הקודמים פוגשים אנו את רש"י בעיסוק זה לעתים רחוקות מפני שסגנון החומשים ההם על משפטיו הפשוטים והקצרים אינו מצריכו לעסוק בקישורם. כיוצא מן הכלל עיין בבראשית כ"ג י"ז ד"ה ויקם שדה עפרון החל מן "ופשוטו של מקרא", וכן במדבר י"ד י"ד ד"ה ואמרו אל יושב הארץ הזאת. בספר דברים שבו המשפטים סבורים ומסובכים (עיין שאלה ב 1) רש"י מעיר על קישור המשפטים תכופות:

ד' י' ד"ה

יום אשר עמדת - מוסב על מקרא שלמעלה ממנו אשר ראו עיניך יום אשר עמדת בחורב אשר ראית את הקולות ואת הלפידים.

ד' ל"ב ד"ה

ולמקצה השמים- וגם שאל לכל הברואים אשר מקצה אל קצה זהו פשוטו (חגייגה יא) ומדרשו מלמד על קומתו של אדם שהיתה מן הארץ עד השמים והוא השיעור עצמו אשר מקצה אל קצה.

ד' ל"ב ד"ה

הנהיה כדבר הגדול הזה - ומהו הדבר הגדול השמע עם וגו'.

כ"ט ט"ו ד"ה

כי אתם ידעתם - לפי שראיתם העבודת כוכבים ושמא השיא לב אחד מכם אותו ללכת אחריהם.

שאלת מילת 'כי' (ג 1 (2) וכן ג 4 (ה)) המתעוררת כאן אפשר לדון עליה בהרחבה. המקום הראשון שבו עוסק רש"י בד' לשונות של כי הוא בראשית י"ח ט"ו ד"ה כי יראה, כי צחקת, וכדאי עוד לעיין במקומות הבאים:

בפרשתנו (עקב)

פרק ז' פסוק י"ז

כי תאמר בלבבך

 

פרק ט' פסוק ה'

כי ברשעת הגויים האלה

ראה

פרק ט"ו פסוק ח'

כי פתח תפתח

נצבים

פרק כ"ט פסוק י"ח

כי בשרירות לבי אלך ועיין ראב"ע.

האזינו

פרק ל"ב פסוק ל"ו  

כי ידין... ועיין גיליון האזינו תש"ו!