גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
פרשת בא
שנת תשכ"ח

תפילין

שמות פרק יג, ט

המחלוקת במשמעות פסוקנו מעניינת מהרבה פנים. רואים אנו – כפי שאפשר לראות בפסוקים לא מעטים, שגדולי הפרשנים היו מעיזים לפרש פסוקי התורה נגד תפישת חז"ל. במקומות שאין נוגעים להלכה לא היו מהססים בזה כלל. והיו לפעמים מדגישים (בייחוד בין האחרונים) שמפרשים נגד דעת חז"ל "מאחר שאין כל נפקא מינא לדינא". אבל מצאנו לפרשני ימי הביניים – בייחוד לפרשני אשכנז, שמפרשים אף בפסוקים הנוגעים להלכה נגד פירושי חז"ל. כלומר: נגד ההלכה. כן עשו רש"י, רשב"ם, בכור שור, ומחכמי ספרד לפעמים הרמב"ן, ולעתים קרובות יותר הראב"ע. אך מצינו אצלו – שלא כפי שראינו אצל חכמי אשכנז – שהוא מתחבט בדבר זה הרבה. ובהקדמתו לפירוש התורה כתב "בדרך החמשית":           

ובעבור הדרש דרך הפשט אינה סרה, /
כי שבעים פנים לתורה /
רק בתורות ובמשפטים ובחוקים /
אם מצאנו שני טעמים לפסוקים /
והטעם האחד כדברי המעתיקים / שהיו כלם צדיקים /
נשען על אמתם בלי ספק בידים חזקים /
וחלילה חלילה להתערב עם הצדוקים /
האומרים כי העתקתם (=מסורת חז"ל) מכחשת הפסוקים /
רק קדמונינו היו אמת, וכל דבריהם אמת
וה' אלוקים אמת / ינחה את עבדו בדרך אמת.

וכך אמר בפירושו הקצר למשפטים כ"א כ"ו:

ד"ה את עין עבדו: והמכחישים אמרו... ואם יעלו שני הפירושים בכף מאזנים ויהיו שוים תכריע הקבלה (=מסורת חז"ל) את האמת.

ופירש דבריו אלה בעל צפנת פענח (הוא ר' יוסף טוב עלם הספרדי, פרשנו הראשון של הראב"ע):

אם מצאנו לו שני פירושים, שהאחד קבלה והשני משקול הדעת כמו בשמות י"ג ט' בענין תפילין, במדבר ט"ו ל"ז בענין ציצית, נסמוך על פירוש הקבלה ולא על פירוש שקול הדעת.

ואילו אצל פרשני אשכנז, כאמור, אין התלבטויות כאלה, וכמו שראינו בגיליוננו בדברי הרשב"ם, וכן בדברי רש"י ובכור שור בכמה מקומות[1] מובא הפירוש לפשוטו בלי התלבטות והצטדקות. ונראה שזהירות זו שנהג בה הראב"ע באה לו מתוך מלחמתו עם הקראים, אשר לא נזקקו לה חכמי אשכנז. ומתוך ויכוחיו אתם נאלץ היה יותר לשמור על מדרשי חז"ל, גם אם הם נגד פשוטו של מקרא.

            לענייננו בולט ההבדל בין פירושו הקצר, שבו הוא מציע ללומד לבחור בין שתי אפשרויות הפירוש ורק בסוף דבריו מכריע לדעת חז"ל, ובין הפירוש הארוך, בו הוא מתנגד בחריפות לפירוש המטפורי, ואינו מביאו אלא על דעתם של אלה החולקים "על אבותינו הקדושים" – היינו מביאו בשם הקראים. ואמנם בספר "אשכול הכפר" ליהודה הדסי – בן זמנו של הראב"ע – שהוא מעין סיכום שיטתי של כל דרכי הפרשנות הקראית, מצאנו לענייננו זה בשער קע"ח אוסף של פסוקים שיש להבינם בדרך מטפורית:

וכן שאמר "וכתבתם על מזוזות" "וקשרתם לאות על ידך" כל אלה דרך מעבר (=בהשאלה) כי הנה כתוב "כתבם על לוח לבך" "קשרם על לבך תמיד", לדרך מעבר, לא אמת.[2]

בכלל מתנגד הראב"ע לפרש פסוקי הלכה על דרך ההשאלה והקדיש להתנגדות זו סעיף אחד בהקדמתו לפירושו. הוא מסכים לפירוש מטפורי או לאליגוריזציה של פסוקים רק במקומות "שאין הדעת סובלת" לפרשו כמשמעו. ואלה דבריו בהקדמתו לפירושו הקצר, זה שאינו מודפס בחומשים:

הדרך האחת היא דרך חכמי הערלים (הנוצרים) האומרים כי כל התורה חידות ומשלים / (ככה כל הדברים) שהם בפ' בראשית נאמרים / גם ככה כל המצוות והחוקים הישרים / כל אחד כפי מחשבתו זה יוסיף וזה יגרע / פעם להיטיב ופעם להרע... והאמת לפרש כל מצווה ודבר ומלה כאשר הם כתובים / אם המה אל הדעת קרובים / גם נכון הוא להיות לדברים סודות / והם בעצמם אמת גם חידות (הוראתם גם כמשמעם וגם יש להם מובן נרמז, יש איפוא לדעתו פסוקים דו-משמעיים אשר יש להכינם גם כמשמעו וגם כמשל).
ואם מצאנו כתוב שאין הדעת סובלת, / נוסיף או נתקן (כוונתו: נבאר ונפרש) כפי היכולת, / על דרך משפט הלשון / אשר חיזק אדם הראשון; / גם במצוות נעשה כן, / אם הדבר כמשמעו לדעת לא יתכן, / כמו "ומלתם את ערלת לבבכם" / כי על המצוות נאמר (ויקרא י"ח ה') "אשר יעשה אותם אדם וחי בהם", / וכי הוא צונו, שנרצחנו כאכזרי?

שאלה ב עוסקת במשמעות התפילין, בטעם המצווה ובמשמעותה. יש לעיין – לפני בוא הלומד לדברי הרב קוק – בדברי הרמב"ם הל' תפילין ומזוזה פרק ד הלכה כ"ה, ופרק ו' הלכה י"ג. שם מוסברת משמעות המצווה כשמירת האדם מפני החטא. אך אין הוא עומד על הקשר שבין מצווה זו ליציאת מצרים. וקשה זה מובהר בדברי הרב קוק. אין דבריו – כדרכו – קלים להבנה; יש להסביר ללומדים שכאן נתפשת יציאת מצרים לא כמאורע חד פעמי, אלא כתפקיד המוטל על כל אדם מישראל יום יום שיתאזר עוז להמשיך במבצע זה של יציאה והוצאה מ"עבדות" של חול לחירות של קדושה – ויעשה הדבר ב"יד חזקה" ולזה תסייע לו מצוות תפילין.

------------------------------------------------------------------------------------

[1] עיין אוסף קטן של מקומות שפירשוהו קדמונינו נגד ההלכה ב"תורה שלמה" משפטים, כרך י"ז, מלואים כ"ב, סעיף י', עמודים רצ"ח-ש"א.

[2] ועיין לפירושים פולמוסיים של ראב"ע נגד פירושי הקראים ר' ויס: הראב"ע והקראים בהלכה, "מלילה" כרך א', מנצ'סטר תש"ד, עמודים 53-35.