יציאת ישראל ממצרים

בתחילת פרקנו עסקנו בגיליון בשלח תשט"ו. עיין שם וצרפהו לגיליוננו. פרופ' קאסוטו בפירושו לשמות היטיב להסביר את מבנהו של פרקנו ואת השתזרות חוטי העלילה שבו. את פרשת קריעת ים סוף (י"ג י"ז-ט"ו כ"א) היא רואה כמחולקת לעשר פסקאות:

            1.         י"ג י"ז-כ"ב          המסע במדבר

            2.         י"ד א'-ד'             החניה על ים סוף

            3.         י"ד ה'-ח'            רדיפת המצרים

            4.         י"ד ט'-י"ד           פגישת שני המחנות

            5.         י"ד ט"ו-י"ח         דרך הישועה

            6.         י"ד י"ט-כ"ב         מעבר בני ישראל בתוך ים סוף

            7.         י"ד כ"ג-כ"ה         מהומות המצרים

            8.         י"ד כ"ו-כ"ט         עונש הרודפים

            9.         י"ד ל'-ל"א          הישועה

            10.        ט"ו א'-כ"א         שירת הים

רבות הוא מעיר על האופי השירי של כמה מחלקי הפרשה הזו. על הקצב השירי הניכר בכמה פסוקים, התקבולת השכיחה בהם, ההקבלות שבין פסקה לפסקה, הביטויים הנדירים והפיוטיים, הוא פוקח עינינו לראות את שילובם של הפסקאות זו בזו כגון:

המלים הראשונות (של פסקה 4) (ט') "וירדפו מצרים אחריהם" באים לקשור פסקה זו אל הקודמת (מבעד להערה הצדדית שבסוף פסוק ה' "ובני ישראל יוצאים ביד רמה") (ח') "וירדף אחרי בני ישראל".

וכן:

המלה הראשונה (של פסקה 6) (י"ט) "ויסע מקבילה למלה (ט"ו) "ויסעו" שבתחילת הפסקה הקודמת.

לחיזוק לב פרעה יש לעיין בגיליון וארא תשי"ח, אלא שזו שאלה גדולה והדיון בה צריך להיות רחב ומעמיק ואין לשלבו דרך אגב בשיעור העוסק בעיקרו בקריעת ים סוף. העיקר בדבריו ובדברי עבדיו הוא, שהוכח עתה שהיתה שליחת ישראל לא מתשובה אמתית אלא רק מלחץ המכה. ויפה מעיר בנו יעקב, שעד עתה שמענו על הקשיית הלב, על הכבדת הלב, ואילו עתה מתוספת הפיכת הלב, כי עד עתה היו חטאי פרעה – במשך כל עשר המכות סירוב להישמע. אי ציות, סבילות. ואילו עתה יעשה מעשה, יקום וירדוף – הוא נהפך מסביל לפעיל!

עיקר גיליוננו הוא בשאלות ד-ה. יש לקשור לימוד פסוק י"ט עם לימוד פסוקים י"ג כ"א-כ"ב. הכלל שמביא ראב"ע בדבריו על הימצאותם של תקבולות רק בדברי שירה, הוא דבר שחוזר עליו הראב"ע בכמה מקומות. כן לדוגמה אומר ראב"ע, בפירושו לישעיהו:          

א', ג':    ישראל לא ידע עמי לא התבונן:
הטעם כפול כדרך רוב הנבואות ושירת האזינו, גם משלי בלעם...

ודבריו אלה עומדים בניגוד גמור לכל מה שהובא לעיל בשם קאסוטו. ובוודאי אין ההבחנה הזו בין שירה וסיפור תופשת לגבי דברי תורה. ועיין על אופיה השירי של התורה בדברי העמק דבר שהובאו בגיליון נצבים-וילך תשי"ב.

על רוחב קשת הדעות בפרשנותנו יוכיח הוויכוח בפירוש המילה "מלאך" והמרחק הרב בין הראב"ע ואברבנאל מחד (ואין אברבנאל כרגיל הולך בעקבות הראב"ע) והרלב"ג ובעל משך חכמה מצד שני (וגם כאן אין דרכו של בעל משך חכמה כרגיל קרובה לשיטת הרלב"ג!).