גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
עלון הדרכה
חזרה לגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת בא
שנת תשכ"ד

עשר המכות - המשך מפרשת וארא

שמות פרק י

בהמשך לשאלות הכלליות של גיליון וארא תש"ז עוסק גם גיליוננו בסיסטמיטיזציה של עשר המכות. עמד על חלוקה זו כבר הרשב"ם ז', כו ד"ה ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה.

קאסוטו, בפירושו לשמות (עמ' 61) מרחיב את הדיבור על חלוקה זו:

מבנה הכתובים המספרים על מכות מצרים הריהו מבנה הרמוני ומשוכלל. כדי לעמוד על תכניתו ועל צורתו של מבנה זה עלינו לשים לב על שני דברים, ואלה הם:
א. תשע המכות שלפני האחרונה מתחלקות כמו שכבר הכיר הרשב"ם... לשלושה מחזור ים שלוש מכות, שלוש מכות כל אחד, ובכל מחזור ומחזור המכה הראשונה והשנייה באות לאחר שהתרה משה בפרעה והשלישית באה בלי התראה. ועוד, כמו שהוסיף והעיר דון יצחק אברבנאל בפירושו, לפני המכה הראשונה שבכל מכה מצווה משה להתייצב לפני פרעה בבוקר ברשות הרבים, ואילו לפני השנייה הוא מצווה לבוא אל פרעה, כלומר להיראות לפניו בתוך ארמונו[1].

נוכל לסכם חלוקה זו של המכות בטבלה הבאה:

מחזור ראשון

מחזור שני

מחזור שלישי

 

1 – דם

4 – ערוב

7 – ברד

התראה: משה מתייצב לפני פרעה

2 – צפרדע

5 – דבר

8 ארבה

התראה: משה בא אל פרעה

3 – כנים

6 – שחין

9 – חושך

- אין התראה

ב. מלבד חלוקה זו לפי צורתן הספרותית של הפסקאות שבפרשה, אפשר להכיר עוד סימני חלוקה אחרת, לפי טיבם של המכות. מבחינה זו הן מתחלקות לזוגות-זוגות: הזוג הראשון דם-צפרדע; שייך אל היאור. הזוג השני: כינים-ערוב; כולל שתי מכות דומות זו לזו, אם נפרש ערוב לפי הפירוש הנראה קרוב ביותר [2]. גם הזוג השלישי (דב-שחין) כולל שתי מכות דומות זו לזו, האחת בבעלי חיים בלבד, והשגיח גם בבני אדם; הזוג הרביעי (ברד-ארבה) באים שני מיני קללה על יבול האדמה. האחרון (חושך-מכת בכורות) כולל שני מינים של חושך, תחילה חושך שלושת הימים על מצרים ואחר-כך חושך מוות על הבכורות.

לעומת הדעה הזו של בנו יעקב ושל קאסוטו המזדהית בעיקרו עם ר' יהודה ובניגוד למספר המקובל (ועיין אבות פרק ה' משנה ד) קובע אבן כספי בפירושו "משנה כסף" בסוף מאמר ארוך על המכות כ"א י'

ד"ה ומשה ואהרן עשו את כל המופתים: "ואין אני מחייב שיהיו עשר מכות כמו שמנו קצת מהקדמונים, כי אין אני מדקדק אם היו עשרה או פחות או יותר, כי אין בתורה זיכרון מספר מוגבל להם.
וזה כענין אמרם ז"ל שלש עשרה מידות, עד שטרחו רבים מן המפרשים אחריהם למנותם, ונחלקו בזה מאוד, אמנם אין אני טורח בזה כלל, ולא נחוש רק שנבין העניין, כמה שיעלה מספרם. לכן אל תטעון עלי מצד מה שמנינו אחד עשר חלקים באלו הנפלאות, והם שלושה במים ושלושה באוויר ושניים באש,כי אין לנו מספר מוגבל בתורה".

עד כאן דברי אבן כספי.

לשאלה א3. יעויין בטבלה שבגיליון וארא תש"ה, הטובה בייחוד ללמוד עשר המכות בכיתת ילדים צעירים. (כגון בכיתות ז' או ח' של בי"ס יסודי). על התלמידים למצוא בעצמם את הפסוקים בם מדובר על "התרככותו" האיטית והמודרגת של פרעה.

(הכוונה בייחוד לפסוקים פרק ז ,י"ג, כ"ג;

פרק ח, ד', י"א, ט"ו; כ"א, כ"ד, כ"ח;

פרק ט, ז', י"ב, כ"ז-כ"ח, לה;)

לשאלה ב, נביא בזה שוב את דברי אבן כספי אשר כנראה לנו הפעם כוון לפשוטו של המקרא:

... המאמר הזה הוא מכלל מה "שאמרו" "דברה התורה בלשון הבאי". כמו שבארו המורה ז"ל [3], והנה אמרו על יאשיהו (מלכים ב', כ"ג, כה) "וכמוהו לא היה לפניו מלך... ואחריו לא קם כמוהו". היחשוב אדם שזה נאמר בדקדוק ובצמצום. עד כי שקלו במאזנים כל המלכים העובדים והעתידים, ועוד הנה קדם אמרו על חזקיהו (שם, י"ח) "ואחריו לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה"... ואיך יצדק אמרו על חזקיה "ואחריו לא היה כמוהו עם אמרו על יאשיהו "כמוהו לא היה לפניו"... ועוד מה לו לשם יתברך למספר הארבה להודיענו בצמצום שבכל הזמן העבר והעתיד, לא היה ארבה כמו זה, עד שייתכן שמספר הארבה הוא, עולה על דרך משל ששים ריבוא, וכבר היה או יהיה ארבה שיעלה מספרו ששים ריבוא, חסר אחד וחלילה שיגיע לששים ריבוא, בשלמות, למען יצדק זה הפסוק, ועוד: היה ראוי שימסור לנו בכתוב מספרם, עד שבהתחדש העיתים יום יום ויבוא ארבה נחתור לעמוד על מספרם, למען נדע בחוש ובניסיון כי זה הפסוק צודק...

------------------------------------------------------------------------------------

[1] ועל ציווי זה אל משה לבוא אל פרעה = אל ביתו בכל אחת מן המכות השניות שבכל מחזור מעיר בנו יעקב, שנאמר בזה לפרעה: אל תחשוב להיסגר ולהתבצר בביתך – כפי שהייתה תגובת פרעה לאחר מכת הדם, בפעם הראשונה (ז', כג) – לא תועיל לך התבצרותך זו, ודבר ה' ישיגך גם בביתך, על כן "בא אל פרעה".

[2] הוא מקבל מפירושו של רש"י (ושל כמה מפרשים אחרים) "כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביה" את קירבת המילה ערב לערבוביה אבל חולק עליו בזהות החיות, לדעתו – בגלל "ומלאו בתי מצרים את הערוב", נראה יותר לפרשו כערבוביה של טפילים זעירים דוגמת הכינים.

[3] כוונתו למורה נבוכים מאמר ב' פרק מ"ז ועיין גיליון דברים תשי"א שאלה ב.