עריכת הנרות, נוקב שם ה'

קושי גדול בפרקנו זה הוא סמיכות הפרשיות שבו, הן אל פרשת המועדים הקודמת לה, הן בינן לבין עצמן. אמנם סמיכות פרשת עריכת הנרות (א'-ד') לפרשת לחם הפנים (פסוקים ה'-ט') ניתנת להתפרש מתוך קרבת מקום של מנורה לשלחן בהיכל. אך מקומה של פרשה זו בספר כולו מה הוא? ורבו הנסיונות למצוא תשובה לשאלה זו.

המעוניין יוכל למצוא ניסיון מעניין לפירוש סמיכות הפרשיות בספר הגרמני:

Benno Jacob, Der Pentateoch, Leipzig 1905, pp. 267-269

נביא כאן פירוש סמיכות הפרשיות לר' יצחק קארו (זקנו של ר' יוסף קארו, בעל שולחן ערוך), בפירושו לתורה "תולדות יצחק":

וסמיכות זאת הפרשה לפרשיות של מעלה הוא שלמעלה אמר מעלת משמשי ה' ית' שהוא הכהן המקריב, ואמר (ויקרא כ"ו ח') "וקדשתו כי את לחם אלוהיך הוא מקריב", שמי שמשמש לה' ית' הוא גדול מאד בעיני אלוהים ואדם. ולזה אמר גם כן מעלת הקרבן, שהדורון שישלחו לה' ית' ראוי שלא יהיה בו מום ושאר פסולים שיש בו.
ואח"כ אמר מעלת ה' ית' עצמו, שאמר שהקב"ה נותן שלמות בגופותינו ובנפשותינו. אם נפשותינו – אמר (כ"ד ב') "צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור" שהמנורה רומזת להארת נפשינו. ואם שלמות הגוף – שנותן מזון לכל בריותיו, ולזה סמך לו לחם הפנים, שאמר (כ"ד ה') "ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות".
בא המקלל ואמר: "כל זה אינו כלום. לא מקריב ולא קרבן ולא מציאות האל!" ולזה ברך את השם ית' לאמור: "לית דין ולית דיין".

ובדבריו אלה גם הסביר לעצם מהותה של עברה זו של "ברכת ה'".

השאלות לפרשת נוקב שם ה' הן המשך לגיליון אמור תשי"ב.

לשאלה "מהיכן יצא" ותשובות הדרש השונות, יש להשוות גיליון שמיני תש"ג שאלה א3, גיליון יתרו תש"ז ד1, גיליון חוקת תשי"ד שאלה ב.

להסברת דבריו של ר' לוי נביא בזה שלושה פירושים שונים (הבאנום גם בגיליון אמור תשי"ב):

רבנו בחיי, על התורה:                

מעולמו יצא כי האדם "עולם קטן".

מתנות כהונה, על מדרש רבה:  

מאחר שחרף ה' כבר נמשל כבהמות וגרוע מהם, עד שלא יאות עליו שם אדם שהוא עולם קטן, והוא הסב דרכו והרחיק מאדם מאד.

ר' דוד לוריא, על מדרש רבה:   

שיצא מעולמו, שהיא שכינת עוזו של הקב"ה המתעלם ומתכסה בלבוש העולמות שברא.