מצוות שבין האדם לחברו

פרשה זו היא העשירה בכל התורה כולה במצוות. יש כאן הזדמנות למורה להעמיד את תלמידיו על השפע הזה בחוקים ובמשפטים, בהגבלות ובהדרכות, בחיי יחיד וציבור, בחיי עיר וכפר, בשטח העבודה והמשא ומתן, ביחסי משפחה וביחסי עמים; ואין המורה זקוק לשם כך לקריאת הפרשה כולה, להיפך – אם רק ירפרפו התלמידים ויעיינו בראשי הפרקים, ה"נושאים" בהם עוסקת הפרשה יובלט העושר העצום הזה עוד יותר, יתברר כי על כל צעד ובכל עשייה ובכל פנייה מלוות את האדם מצוות ה', הרוצה לעמוד על שאלה תכלית המצוות האלה כולן יעיין בגיליון תשט"ו ובעלון ההדרכה שמובאים בו שני מדרשים שונים המסבירים כל אחד בדרך אחרת את תכלית המצוות כולן.

השנה הקדשנו את הגיליון למספר קטן של פסוקים, לששה בלבד, העוסקים ביחס בין מלווה ללווה, בין נותן עבודה לעובד. פסוקים אלה אינם הראשונים העוסקים בנושא זה ויש להשוות להם את הפסוקים המקבילים להם בחומשים האחרים:

לפסוקים יב - יג בפרשתנו יש להקביל את שמות פרק כ"ב פסוקים כה-כו.

לפסוקים יד - טו בפרשתנו יש להקביל את ויקרא פרק י"ט פסוק יג.

לפסוקים העוסקים בהחזרת העבוט יש עוד להוסיף את פסוק ו' בפרקנו (ועיין גיליון כי-תצא תשי"ד עם דברי הרמב"ם המובאים בו על דברים שאין לחבול כלל).

וכן את פסוק י"ז על חבלת בגד אלמנה.

לפי יכולת הכיתה יחליט המורה אם יכנס להסבר ההבדל בין "חבול" ל"משכון" (רש"י שמות כ"ב כה ד"ה אם חבל תחבול") - ובין 'משכון בשעת הלוואה' ובין 'משכון שלא בשעת הלוואה' (בבא מציעא קי"ד ע"ב).

כמובן אם חושש המורה שהכיתה "תתבלבל" יותר מש"תתבהר" על ידי כך יפתח מיד בשאלה ב ו-ג.

גם שאלה ב וגם שאלה ג צריכים הסבר - אם המדובר בלומדים הרחוקים מכל ידיעה במושגי הלכה. לשאלה ב יש לבאר שאין רבים דווקא תוספת בכסף אלא היא יכולה להיות גם שימוש בחפצי חברו הלווה, וע"י רמב"ם, הלכות מלווה ולווה פרק ששי, הלכה א':

... כגון שמשכן חצרו על מנת שידור בו בחינם, הרי זו ריבים של תורה ויוצאת בדינים.

לשאלה ג יש להסביר את המושג של "שמיטת חובות" (דברים ט"ו, א-ו).

ועיין גיליון ראה תש"ו.

ראוי לסיים את הנושא הראשון של גיליוננו - דיני החזרת המשכון - (שאלות ב-ג-ד) בדברי התנחומא, (משפטים ט"ז):

אם חבל תחבל- אמר הקב"ה: כמה אתה חייב לי אתה חוטא לפני ואני ממתין לך! ונפשך עולה אצלי בכל יום ובכל אמש ואמש ונותנת דין וחשבון והיא מתחייבת ואני מחזיר לך את נפשך, שאתה חייב לי! אף אתה - אע"פ שהוא חייב לך "אם חבל תחבל - עד בא השמש תשיבנו לו! כי היא כסותו לבדה", אף אתה - דבר אחד יש לי אצלך, אם אין אתה מחזיר משכונו, איני מחזיר לך את נפשך. לפיכך אם חבל תחבול
"והיה כי יצעק אלי – ושמעתי כי חנון אני" – שהוא קורא תגר לפני ואומר: "ריבון העולם! אני אדם והוא אדם – הוא שוכב על מיטתו ואני – במה אשכב?" לפיכך "ושמעתי כי חנון אני".

כמעבר לנושא השני הלנת שכר שכיר ראוי אולי להזכיר לתלמידים ששאלה זו נדונה לא אחת בזמננו ואף הכנסת עמדה לחוקק חוק זה הנשנה בתורתנו בשני מקומות – בפרשת קדושים וכאן.

לשאלה ה כדאי לעיין בגיליון אחרי מות-קדושים תשט"ו – ולפרושים שנתנו שם למושג "עושק".

שאלה ז אינה אלא למתקדמים בלבד ויותר משהיא עשויה להבהיר את הפסוק, היא מסבירה את דרכי חז"ל בדרשם פסוק.

לעומת זה יש להתעכב - בכל גיל ודרגה - על שאלה ה ולהבהיר באמצעותה שאין התורה, גם בחלק הלכתי, רק ספר חוקים בלבד אלא ספר מחנך ומדריך, הפונה גם לליבו של אדם ולרגשותיו ולא רק להבנתו ולמשמעותו.