הירידה למצרים

להבנת מבנה הפרקים האלה, עיין בציור הבא:

פסוק י"ב

"וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם"

פסוק ט"ו

" וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים... וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם"

רש"י, פסוק י"ב:

ד"ה וכסף משנה: פי שנים כראשון.

ד"ה קחו בידכם: לשבור אוכל, שמא הוקר השער.

באור, פסוק י"ב:

ד"ה וכסף משנה: "ואת הכסף המושב" הוא פרטן של "וכסף משנה", לבאר מדוע ציוה לקחת פי שנים כראשון, והינו אחד כראשון לשבור אוכל, והשני להחזיר הכסף המושב, והוא הדרך הנהוג במקרא, וראיה לפירושו בפסוק ט"ו: "ויקחו האנשים את המנחה ומשנה כסף לקחו בידם" – וכן לקמן בפסוקים כ"א-כ"ב.

פסוק ט"ו

"וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן"

הכתב והקבלה:

מתחילה, כאשר התעורר יעקב לחוש פן הוקר השער לא נקרא כסף משנה כי אם אותו סכום שהוא פי שנים בכסף המקנה כפי שער הראשון, ולכן פרט אחריו עוד "ואת הכסף המושב".
אמנם אחרי שכבר התיחד סכום הכפל להיותו כסף מקנה, ונתחייבו גם בכסף המושב, הנה אין כאן כי אם שני מיני כסף: כסף מקנה וכסף המושב, ושתי אלה נקראים כאן "משנה כסף".

פסוק י"ב

"וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם"

העמק דבר:

הזהירם שלא ימתינו עד שישאלו על זה: אלא בבואם לפני המושל יאחזו בידם גלוי לכל.

פסוק י"ח

"... אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ"

רמב"ן:

ד"ה וטעם לקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו: כי ידאגו על חמוריהם, לאמור: הנה יקחו גם את חמורינו עם אמתחותיהם ולא נוכל לשלוח לביתינו בר וימותו כולם ברעב.

רמב"ם, מורה נבוכים, מאמר ג' פרק מ':

...שחמלת בני אדם על ממונם כחמלתם על נפשם וקצת בני אדם יגדיל ממונו על נפשו. אמנם להשוות ביניהם הוא על הרוב: "ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו".

פסוק כ"א

"וַיְהִי כִּי בָאנוּ אֶל הַמָּלוֹן וַנִּפְתְּחָה אֶת אַמְתְּחֹתֵינוּ וְהִנֵּה כֶסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ כַּסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלוֹ וַנָּשֶׁב אֹתוֹ בְּיָדֵנוּ... לֹא יָדַעְנוּ מִי שָׂם כַּסְפֵּנוּ בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ"

ר' אברהם בן הרמב"ם:

סיפור זה יש בו קיצור והוא כולל למה שראו מהשבת הכסף במלון ולמה שראו ממנו בביתם כאשר חזרו לשם.

אברבנאל:

שינו מפני השלום, מפחדם שלא יאמר האיש: למה לא שב האחד (שמצא הכסף במלון) בלבד עם כספו משם? לכן אמרו שכולם מצאו כספיהם שם ולא היה ראוי שישובו כולם, מפני רעבון בתיהם ולכן הלכו לדרכם מדעתם שיביאו כשישובו לשבור אוכל.