גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלה כוללת

ב.

שאלות ברשב"ם

ג.

"גם עתה כדבריכם..."

ד.

שאלות כלליות

פרשת מקץ
שנת תש"ה

הגביע באמתחת בנימין

בראשית פרק מד, פסוקים א - יד

א.  שאלה כוללת

אברבנאל:

הנה עם כל הניסיון שעשה יוסף לאחיו בעלילת המרגלים, עוד נשאר ספק בלבו, האם היה להם אהבה עם בנימין או אם היו עדיין שונאים את בני רחל אמו, ולכן רצה להביא את בנימין בפרט בניסיון הגביע לראות, אם ישתדלו להצילו, אבל חשש עם זה, אולי יחשבו אחיו, שהיה אמת, שבנימין גנב את הגביע כמו שרחל גנבה את התרפים לאביה, ואולי מפני זה יאמרו "הנפש החוטאת היא תמות", ולא ידרשו בעדו בכל כוחם, לא לשנאתם אותו – כי אם לבושתם מדרך המעשה. הנה מפני זה ציוה יוסף לשים עם הגביע כסף שברו וכן כספיהם של כולם, שבזה יכירו הם, שלא היתה אשמת בנימין ורשעתו, כי אם מעלילת האדון; ובידיעתם זה, אם יחמלו עליו וישתדלו להוציאו מעבדותו, ייוודע שהם אוהבים אותו, ויהיו בעיני יוסף בעלי תשובה גמורים ויתוודע אליהם וייטיב עמהם, כמו שעשה.

1.

כנגד איזו תפישה מוטעית בעניין הגביע נלחם כאן אברבנאל?

2.

מדוע ייוודע רק בדרך זו ליוסף "אם הם בעלי תשובה גמורים"? (להבנת מושג זה עיין רמב"ם, תשובה ב' הלכה א':

איזו היא תשובה גמורה? זה שבא בידו דבר שעבר בו, ואפשר בידו לעשותו, ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כח, כיצד? - הרי שבא על אשה בעברה ולאחר זמן נתייחד עמה, והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו ובמדינה שעבר בה, ופירש ולא עבר - זהו בעל תשובה גמורה, הוא ששלמה אמר "וזכור את בוראיך בימי בחורותיך" (קהלת י"ב א'). ואם לא שב אלא בימי זקנתו, ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה, אף על פי שאינה תשובה מעולה - מועלת היא לו, ובעל תשובה הוא. אפילו עבר כל ימיו, ועשה תשובה ביום מיתתו, ומת בתשובתו - כל עוונותיו נמחלין, שנאמר "עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם" (קהלת י"ב ב'), שהוא יום המיתה, מכלל שאם זכר בוראו ושב קודם שימות נסלח לו).

3.

במה שונה דעת אברבנאל מדעת רמב"ן וספורנו בנתינת טעם לכסף המושם בפי אמתחותיהם בפעם השנייה?

רמב"ן, פסוק א':

ד"ה כאשר יוכלון שאת: יותר מן המגיע להם בכסף אשר הביאו לו.
ד"ה ושים כסף איש בפי אמתחתו: לדעתם, כי אמר להם: ידע אדוני כי עשה לכם חמס ויבקש להיטיב לכם, שאם עשה זה כפעם הראשונה שלא לדעתם, היה להם התנצלות בגביע שנעשה בו כאשר נעשה בכסף, אבל היה לדעתם, וידעו בכסף כאשר ידעו במשא, כי הכירו כי נתן להם כאשר יוכלון שאת. ואם היה שלא לדעתם, אולי טען עליהם כי היה הכסף גם בפעם הזאת מטמון, ולא ייתכן כן בגביע, ומי יוכל לדון עם שתקיף ממנו. ודע, כי בעבור היות השוברים רבים מאוד מכל ארץ מצרים ומהומות רבות בתוכה, היו הבאים נותנין שקיהם וכספיהם למשביר, והוא מודד להם לפי הכסף הנמצא בהם, והם לוקחים הניתן להם, באשר דבר מלך שלטון, ועוד כי באמונה הוא עושה. ועל כן לקחו בפעם הראשונה שקיהם סגורים, ולא ידעו מה בתוכם גם בשנית.

ספורנו, פסוק א':

ד"ה ושים כסף איש בפי אמתחתו: בידיעתם שתאמר להם שחפצתי לשלם להם טובה תמורת הצער שציערתים.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר