גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלות ודיוקים ברש"י

ב.

"ויאמר אנכי אעשה כדברך"

ג.

מות רחל

פרשת ויחי
שנת תש"ל

צוואת יעקב

בראשית פרק מז, כח-לא - פרק מח, א-ז

א.  שאלות ודיוקים ברש"י

1. פסוק כ"ח

ד"ה ויחי יעקב: למה פרשה זו סתומה? לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם. דבר אחר: שביקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו.

 

א. 

פרשני רש"י מקשים: ולמה לא שאל רש"י שאלה זו בשאר פרשות סתומות שבתורה, וראה לשאול אותה דווקא כאן?

ב. 

ר' אהרן אבן אלרבי:

זה הפירוש לא ייתכן היותו אמת, שבעוד ממשלת יוסף על מצרים... לא יי

תכן להיות שעבוד, וכל שכן שרש"י עצמו פירש בפרשת וארא (ו' ט"ז) ד"ה שני חיי לוי: ...מלמד שכל זמן שהיה אחד מהשבטים קיים, לא היה השעבוד...

התוכל ליישב את דברי רש"י?

2. פסוק כ"ט

ד"ה ויקרא לבנו ליוסף: למי שהיה יכולת בידו לעשות.

 

מה הדיוק בכתוב שעל-פיו אמר מה שאמר?

(והשווה לדבריו ל"ב ז' ד"ה באנו אל אחיך אל עשו).

3. פסוק כ"ט

ד"ה חסד ואמת: חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול

 

א.

אהרן אבן אלרבי:

והנה נמצא חסד ואמת עם החיים! כאליעזר עבד אברהם שאמר (כ"ד) "אם ישכם עושים חסד ואמת".

יישב קושיתו.

ב.

ר' דוד פארדו, "משכיל לדוד" מקשה:

והא יעקב שילם ליוסף גמול, דכתיב (מ"ח כ"ב) "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך" ופירש רש"י שם: לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי, וגם אני נתתי לך נחלה שתיקבר בה..."

והוא עצמו מיישב קושיתו!

נסה ליישבה!

4. פסוק ל'

ד"ה ושכבתי עם אבותי: וי"ו זו מחובר למעלה לתחילת המקרא שים נא ידך תחת ירכי והישבע לי, ואני סופי לשכב עם אבותי, ואתה תישאני ממצרים, ואין לומר ושכבתי עם אבותי השכיבני עם אבותי במערה, שהרי כתיב אחריו "ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם", ועוד מצינו בכמה מקומות לשון שכיבה עם אבותיו היא הגויעה ולא הקבורה, כמו (מ"א ב) "וישכב דוד עם אבותיו" ואחר כך "וייקבר בעיר דוד".

 

א.

לדעת ר' אליהו מזרחי מביא רש"י בדבריו אלה שלוש הוכחות נגד הפירוש של "ושכבתי עם אבותי" – תקברני עם אבותי.

אלו הן שלוש ההוכחות?

ב. 

למה הוסיף רש"י לפירוש המילים "ושכבתי עם אבותי" את המלים "ואני סופי לשכב"?

ג. 

ר' אהרן אבו אלרבי, טוען נגד רש"י:

...אם השכיבה רמז לגויעה: הנה לא גוע עם אבותיו, כי אם במצרים! והיה לו לומר (כלומר: והפירוש הנכון צריך להיות): ואקבר עם אבותי. ואיך? על ידך, שתישאני ממצרים וקברתני בקבורתם. ועוד: שאם הגויעה תהיה עם אבותיו, מאי צריך לומר: "אל נא תקברני במצרים ונשאתי ממצרים", כי כבר הוא מת עם אבותיו. שרצונו לומר: במקום שמתו אבותיו. לכן פירש הישר כשמו לא כן הוא. אלא – "ושכבתי" – ואקבר כמו שפירשתי. ומן הראיות שהביא (מלכים א', ב' י') "וישכב דוד... ויקבר" הלא כי השכיבה כולל שתיהם, גויעה וקבורה והטיה על המטה ושינה ומשגל וכו'.

- מהי טענתו העיקרית נגד רש"י?

- מהי שגיאתו בהבנת דברי רש"י?

- פרש את דבריו המסומנים בורוד.

5. פרק מ"ח פסוק א'

ד"ה ויאמר ליוסף: אחד מן המגידים, והרי זה מקרא קצר. ויש אומרים: אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד, וכשחלה יעקב בארץ גושן, הלך אפרים אצל אביו למצרים להגיד לו.

 

א. 

ר' אליהו מזרחי:

"ויש אומרים אפרים..." ואין זה מקרא קצר.

יש ממפרשי רש"י המתנגדים לדברי הרא"ם האלה. כיצד מפרשים הם את דברי רש"י?

ב. 

מה רמז מצאו בכתובים שאפרים היה רגיל אצל סבו יותר ממנשה?

6. פסוק ב'

ד"ה ויגד ליעקב: המגיד ליעקב ולא פירש מי. והרבה מקראות קצרי לשון.

 

בעל מנחת יהודה, מקשה:

ולמה לא מצי רש"י לפרש גם כאן שאפרים היה, כמו שפירש בפסוק א'?

ישב קושייתו!

7. פסוק ה'

ד"ה הנולדים לך עד בואי אליך: לפני בואי אליך, כלומר: שנולדו משפרשת ממני עד שבאתי אצלך.

 

א. 

מה קשה לו?

ב. 

מה ראה להוסיף אחרי פרשו את המלה "עד" - "לפני בואי אליך" עוד "כלומר שנולדו משפרשת ממני וכו'"?

ועיין עלון הדרכה.

 

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר