צוואת יעקב

פסוק ל'

"וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ"

אור החיים:

צריך לדייק למה הוצרך לומר לו כן, והיה לו לעשות המעשה בפועל, וזאת תהיה תשובתו, כמו שמצינו גם-כן לאליעזר עבד אברהם, כשאמר לו אברהם (כ"ד ג') "שים נא ידך תחת ירכי", היתה תשובתו: (כ"ד ט'): "וישם העבד את ידו" וגו'.

פסוק ז'

"וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם"

רש"י:

ד"ה ואני: ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להיקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהיא מתה סמוך לבית-לחם.

ד"ה ואקברה שם: ולא הולכתיה אפילו לבית-לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בלבך עלי, אבל דע לך שעל-פי הדיבור קברתיה שם, שתהא לעזרה לבנים, כשיגלה אותם נבוזראדן, יהיו עוברים דרך שם, יוצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיהו ל"א) "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מיאנה להינחם על בניה כי איננו". והקדוש ברוך הוא משיבה (ירמיה שם) "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם".

רמב"ן, ד"ה ואקברה שם, אחרי הביאו כל דברי רש"י הנ"ל:

וצריך על כל פנים שיהיה רמז במקרא לטעם הזה, שאמר באגדה זו. ושמא זהו מה שאמר הכתוב "מתה עלי רחל בדרך ואקברה שם בדרך" כלומר: בדרך אשר יעברו בה בניה מתה ושם קברתיה לטובתם, כי היא לא מתה "בדרך" רק ברמה, שהיא עיר בארץ בנימין, ושם נקברה, אבל בדרך של עתיד מתה, והכתוב לא יפרש בעתידות, רק ירמוז בהם. ועל דרך הפשט גם כן אמר לו כן כמתנצל, שלא ייחר ליוסף בראותו חפצו בקבורת המערה, על שלא קבר אמו שם – וכאשר קבר שם את לאה – ולכן אמר לו כי מתה בארץ כנען ולא נקברה בחוצה לארץ, כאשר תהיה קבורת מצרים ליעקב, ומתה בדרך בפתע פתאום ולא יכול לקברה שם, כי איך יעזוב את בניו ואת מקנהו בדרך וילך מהרה עמה למערת המכפלה, ואיה הרופאים והרפואות לחנוט אותה, וזה טעם "עלי". ואף על פי שמערת המכפלה אינה רחוקה משם רק כחצי יום, היה יעקב כבד מאוד במקנה הגדול ובני-בית ולא יגיעו שם רק בימים רבים, וכן עשה בדרך ההוא ימים רבים עד בואו אל אביו... ואני סבור, שהיו אלה דברי התנצלות וגם יוסף יודע שמתה בדרך ונקברה בארץ, וכבוד עשה לה במותה, אבל הכוונה ליעקב שלא הוליך אותה למערה, כדי שלא יקבור שם שתי אחיות, כי יבוש מאבותיו, ולאה היא הנישאת לו ראשונה בהיתר, ורחל באהבתו אותה בנדר אשר נדר לה לקחה.