גזירות פרעה
שמות פרק א, פסוקים י - כב
| א. | "...רב ועצום ממנו" - הייתכן? |
"הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ"
ר' אהרן אבו אלרביה, (בפירושו לרש"י, שיש בו לפעמים גם פירושים לפסוק עצמו, כמו להלן):
זה לא ייתכן, אלא אמר (=פרעה) כן להכניס שנאה בלב עמו לעשות רצונו. ואילו היה אומר אמת...
1.
מהי הראיה – מדברי הכתוב – שדברי פרעה אלה לא היו אמת?
2.
התוכל לפרש את פסוקנו שלא כפי שפירשו ר' אהרן אבו אלרביה, ומבלי שנצטרך להאשים את פרעה בדברי שקר, בסילוף עובדות?
| ב. | הכינוי "בסבלותם" |
"וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם"
השווה לפסוקנו את פרק ב' פסוק י"א:
"וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם""
1.
מה ההבדל בין הכינוי 'בסבלותם' במקומנו ובין הכינוי 'בסבלותם' בפרק ב' פסוק י"א?
2.
מנין לך שאין הוראתו כאן כהוראתו שם?
| ג. | פיתום ורעמסס |
"וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס"
רש"י:
ד"ה את פיתום ואת רעמסס: שלא היו ראויות מתחילה לכך, ועשאום חזקות ובצורות לאוצר.
לדברי רש"י אלה כתב ר' אליהו מזרחי:
יש מפרשים: מדכתיב "את פיתום ואת רעמסס" משמע שקודם שבנאום ישראל כבר היו בעולם, שאם תאמר: אחר שבנו אותם קראו להם פיתום ורעמסס, היה לו לכתוב "ויבן ערי מסכנות לפרעה – פתם ורעמסס..." ואיננו נכון, שהרי מצינו (בראשית י' י"א) "ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח" שפירושו: את נינוה ואת רחובות עיר הנמצאות היום בעולם, אף כאן: פיתום ורעמסס הנמצאות היום בעולם; וכמו (בראשית ב' י"ד) "הוא ההולך קדמת אשור" היום – לא בימים ההם. אבל הפירוש הנכון בזה הוא...
1.
הסבר כיצד דוחה הרא"ם את פירוש ה"יש מפרשים", ומה היא ראיתו מנהר חידקל?
2.
התוכל למצוא מהו הפירוש הנכון לדברי רש"י, כלומר: מה הוא שדחקו לומר שכבר היו קיימות מלכתחילה, אלא שלא היו ראויות להיות אוצרות וכו'?
ד"ה רעמסס: בפתחות העי"ן. ואיננו מקום ישראל.
3.
למה לו לומר שנכתב בפתח, והלא כן הוא ניקודו לפנינו בספרי החומשים?
4.
הסבר דבריו, שאיננו מקום ישראל!
| ד. | התועלת השלישית והרביעית |
רלב"ג, מתוך דבריו לפרק א':
...התועלת השלישית היא במידות: שאין ראוי שיסכים אדם לעשות הפעולות המגונות מאוד, ואף על פי שהוא מוכרח ומצווה עליהם מהמושל בו, כי הוא ראוי שיירא יותר מה' יתעלה אשר הוא מושל על המושל בו מיראתו מהמושל בו...
התועלת הרביעית היא במידות: והוא שאין ראוי לאדם שיסמוך על הנס מפני עשותו ליראת השם מה שעשהו, אבל ראוי שישתדל כפי כוחו להרחיק ממנו הרע שאפשר שיקרה לו מפני המעשה הזה...
1.
מהיכן בפרקנו למד את התועלת השלישית?
2.
מהיכן בפרקנו למד את התועלת הרביעית?
| ה. | יחס אלוקים למילדות |
"וַיֵּיטֶב אֱ-לֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד
וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱ-לֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים"רש"י:
ד"ה וייטב אלוקים למילדות: מהו הטובה?
ד"ה ויעש להם בתים: בתי כהונה ולוייה ומלכות שקרויים "בתים". (מלכים א', ט' י') "ויבן את בית ה' ואת בית המלך"...
ד"ה וייטב: ...וזה הטוב הוא הנזכר אחר כן "ויעש להם בתים". כמו (שמואל ב' ז') "כי בית יעשה לך ה'".
ד"ה ויעש להם בתים: לשמרם, פן ילכו לעבריות היולדות, וגם "ויצו פרעה לכל עמו".
ד"ה וייטב אלוהים למילדות: ממאי? מ"וירב העם מאוד" ולא נחשדו הן על שפיכות דמים; וממה שלא היה לפרעה לב להרע להם, אמר בלבו: שתי מילדות הן, אינן יכולות להספיק ליילד כל הנשים של עם רב כזה, בודאי כדבריהן כן הוא, "בטרם תבוא אליהן המילדת וילדו".
ד"ה ויעש להם: פרעה בתים לעמוד בהם, ולא יהיו זזות מהם, וציוה להוליך שם העבריות בשעת לידתן, להשליך היאורה הזכרים.
ד"ה לכל עמו: כיון שראה שלא עשו המילדות כאשר דיבר אליהן, עשה כל עמו ממונין עליהם...
מדרשי התורה להקדוש אנשלמה אשתרוק:
ד"ה ויהי כי יראו המילדות את האלוקים: והכיר בהן כי כיחשו בו, נתחכם להן ועשה להן בתים סמוך למגדלים, בעבור ידע בלכתנה ובואנה, ולא תוכלנה לכפור. ואין ספק כי היו מילדות להרבה נשים קודם שובן, ויהי כבואנה בערב היו נחקרות והן מגידות הולדת הנקבות ומעלימות לידת הזכרים...
פירוש הטור הארוך (רבנו יעקב בעל הטורים):
ד"ה ויעש להם בתים: פירוש שהרבה להם בנים, שפרו ורבו מאוד עד שהיו אומרים: "אלו בני שפרה ופועה". ו"בית" לשון בנים כמו (שמות ב' ז') "ובית יעשה לך" ופירושו שיתן לך בן יושב על כסאך.
ויש מפרשים: "ויהי כאשר יראו המילדות את האלוקים" ולא הועיל פרעה מה שציוה להם להרגם, ויעש להם פרעה גזרות בתים, שהושיב את ישראל בין בתי מצרים כדי שידעו עת לידתן, או בתים ממש, שעשה בתים ידועים שלא ילדו אלא בהם.
ויש מפרשים: "בתים" – שנתנן בבית הסוהר, כמו (בראשית מ' י"ד) "והוצאתנו מן הבית הזה".
1.
מה הם הקשיים השונים בשני הפסוקים האלה?
2.
לשם מה שואל רש"י בד"ה וייטב אלוהים "מהי הטובה"?
3.
כמה דעות שונות נאמרו לעיל בפירוש "ויעש להם בתים"?
שים לב: פירושו הראשון של חזקוני מסכים מבחינה אחת לפירוש רש"י ומתנגד מבחינה אחרת לפירושו של רש"י!
4.
מהי מעלתה ומהי חולשתה של כל אחת מן הדעות שנאמרו בפירוש המלים "ויעש להם בתים"?
| ו. | "ויצו...וכל הבת..." |
"וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן"
ד"ה ויצו פרעה: כאן כתיב "ויצו", שהוא לשון זירוז. ומבואר בריש פרשת צו (ויקרא ז') דזירוז הוא על כל אופן שנדרש לשקידה בעניין שיהא נעשה בשלמות, ומשום שגזירה זו אינה דומה לאזהרה של המילדות, דשם היה בנקל למלא את הגזירה, שהרי אי-אפשר ללדת בלי מילדת, מה שאין כן אזהרה זו שהיה מקום להסתיר אחר שהודיעו לו, כי נשי ישראל חיות הנה, ואפשר ללדת בלי מילדת, וגם הממונים על זה היו יכולים להתנהג בגזרה זו ברפיון ולומר שלא ידעו מזה הילד, משום כך הזהיר פרעה בציווי, שיהיו שוקדים על הדבר, שימלאו הגזירה בשלמות.
1.
מהו הדיוק הסגנוני שעליו מבוססים דבריו?
העמק דבר:
ד"ה וכל הבת: בין שכבר נולדו, בין הנולדות מהיום תחיון – תשתדלו להחיות אותם. וכיוון בזה שאחר שירבו הבנות מאוד על הזכרים, בעל כורחן יינשאו למצרים; וראה בזה להיטיב לארצו אחר שהודיעוהו המילדות, כי נשי ישראל חיות הנה, וכסבור שזה גרם לריבוי עם ישראל, וכאשר יינשאו למצרים, ירבו ויעצמו גם המה.
2.
על אילו דיוקים בסגנון הכתוב מבוססים דבריו אלה?
שאלה קשה
