גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

סיבת האות

ב.

שאלה כללית

ג.

מה מובן האות?

ד.

"שנים עשר מטות"

ה.

שאלות בדברי ראב"ע

ו.

"בתוך"

ז.

שאלות בדברי רשב"ם

ח.

"ותכל תלונתם"

פרשת קרח
שנת תש"ה

מטה אהרן

במדבר פרק יז, פסוקים טז - כה

א.  סיבת האות

פסוקים ט"ז-י"ז

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה..."

לפרשה זו שואל אברבנאל:

מה ראה יתברך לעשות על התלונה הזאת (הנאמרת בפסוק ו') את ניסיון המטות מהשבטים, כיוון שעל זה עצמו כבר עשו קרח ואהרן ניסיון הקטרת, כמו שאמר (ט"ז י"ז) "קחו לכם מחתות… ותנו בהן אש ושימו עליהן קטורת"…

מה עונים לשאלה זו המפרשים דלקמן:

רשב"ם, פסוק ו':

ד"ה אתם המִתם: על דתן ואבירם הבלועים אנו מודים שחטאו, אבל המאתים וחמשים איש שמתו כמיתת נדב ואביהוא, אתם הרגתם אותם שציויתם להקטיר הקטורת.

פסוק ט"ז:

ד"ה קח מאתם: מאחר שמתלוננים על דבר הקטורת ואומרים: "אתם המתם את עם ה'" ואינה הוכחה שבחרתי בכהנים, אני אעשה הוכחה אחרת שלא יוכלו לערער על הכהונה,  כי מטהו יפרח על ידי.

ראב"ע, פסוק ו':

ד"ה אתם המִתם: הטעם מה ראיה היתה זאת ששבט לוי הוא הנבחר ונבחר אהרן לכהן גדול, וייתכן שבתפילתכם או בחכמה שידעתם שרפתם המקריבים.

רמב"ן, פסוק ו':

ד"ה אתם המִתם: אמר אונקלוס אתון גרמתון דמית עמא דה'. יפתור, כי יאשימו אותם על שנתנו העצה הזאת להקטיר קטורת זרה לפני ה', מדעתם שהמקריבים אותם נשרפים. כי השם לא אמר למשה להקריב הקטורת הזאת, והוא לא אמר לישראל בשם ה' לעשות כן, אם כן מעצמם נתנו העצה הזאת אשר מתו בה העם, והיו יכולין לתת אות ומופת אחר במטה או בזולתו. ורבי אברהם אמר מה ראיה זו ששבט לוי נבחר ונבחר אהרן לכהן גדול, וייתכן שבתפילתכם או בחכמה שידעתם שרפתם המקריבים. וכן נראה שלא האמינו, כי מה שאמר אחרי כן (פסוק י"ז כ') "דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה" וגו' "והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשיכותי מעלי" וגו', ראיה שלא האמינו העם בשריפה הזאת שנבחרו הלוים והוחלפו הבכורות בהם, רק חשבו כי משה ואהרן גרמו השריפה, או שהיה העונש בקטורת אש זרה אשר לא ציוה אותם, וקטורת אהרן היתה קטורת הבוקר כאשר פירשתי (ויקרא י' ב'). ולא היתה התלונה רק על השריפה, לא על הבליעה, כי השם אמר למשה: "העלו מסביב" וגו' וזה ירמוז על פתיחת פי הארץ, ומשה הגיד זה לישראל בשם ה', ודתן ואבירם היו חייבים יותר שהיו מלעיבים במלאכי אלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו. והנכון בעיני, שהיו העם מאמינים עתה בכהונת אהרן שכבר יצאה אש מלפני ה' ותאכל את קרבנותיו, אבל היו חפצים שיהיו הבכורות משרתי המשכן במקום הלוים, ולא ירצו בחילופין שעשו בהם, כי היו חפצים שיהיה לכל השבטים חלק בעבודת בית ה'. והנה יתלוננו, אתם המיתם אותם, שנתתם העצה הזאת שיקריבו קטורת ככהנים, והם היו ראוים לעבודת לוים, לא שיהיו ככהנים מקריבי קטרת, וזה טעם פרח מטה אהרן לבית לוי (פסוק כ"ג).

פסוק כ"ה:

ד"ה למשמרת לאות: לזיכרון שבחרתי לאהרן לכהן, ולא ילינו עוד על הכהונה, לשון רש"י. ואין המטה הזה אות רק על מטה לוי שנבחר משאר השבטים, לא על אהרן שתהיה לו הכהונה. והנכון, למשמרת לאות, על שבט לוי תמורי הבכורות, כי השריפה אות על הכהונה והפרח על הלויה, כמו שפירשתי (בפסוק ו'). וזה טעם "פרח מטה אהרן לבית לוי" (פסוק כ"ג), כי לכל בית לוי פרח ובזכותם. ואפשר שכיון שנודע במטה שאין השם חפץ בבכורות, והוא חפץ בשבט לוי, שתהיה הכהונה לאהרן בלא תרעומת, כי הוא הנכבד בשבט והנשיא בהם במטה, ולו תאות שררת השבט ההוא. ואינו נכון בעיני, כי גרשון בכור לוי.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר