גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

למבנה הפרשה

ב.

למהות החטא

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת נשא
שנת תשי"ב

טומאת זב ומצורע

במדבר פרק ה, פסוקים א - ד

א.  למבנה הפרשה

פרופ' קאסוטו, במאמרו בספר הכינוס העולמי למדעי היהדות (תש"ז) כרך א' 165:

אחת משיטות הסידור התופסות מקום חשוב בספרי המקרא היא שיטת האסוציאציה. ולא רק האסוציאציה של הרעיונות אלא גם ובעיקר האסוציאציה של המילים והביטויים. שיטה, שתחילת כוונתה היתה אולי לשמש עזר לזכרון. חשיבותה של שיטה זו בהבנת סידורם של ספרי המקרא לא הוכרה עדיין במידה מספקת במדע המקראי... עוד לא הגיעו החוקרים המודרניים לידי הכרה שזה כלל גדול ברוב היקפה של הספרות המקראית...
גם ספר במדבר מחולק בעיקרו למחלקות גדולות לפי הענין, ואולם גם בו באות פה ושם פרשיות רק משום אסוציאציה רעיונית או מילולית. כך למשל:
אחר הפרשיות של הרכבת המחנה וסידורו     ב' א' – ה' ד'
באה פרשת דיני אשם                               ה' ה' – ה' ח'
בסופם של שני פסוקים על מתנות כהונה      ה' ט' – ה' י'
אח"כ באה פרשת סוטה                            ה' י"א – ה' ל"א
אחריה פרשת נזיר                                   ו' א' – ו' כ"א
ואחריה ברכת כהנים                                  ו' כ"ב – ו' כ"ז
נדמה לכאורה כאילו אין בפרשיות אלו שום סידור כלל. ... ואולם לפי שיטת המקרא יש כאן סידור ויש כאן יחס: בסוף ענין המחנה כתוב שנצטוו לשלח מן המחנה כל צרוע וכו'. הזכרת הצרוע גוררת אחריה על סמך אסוציאציה רעיונית את דיני האשם הואיל והמצורע חייב להביא אשם ביום טהרתו.

המשך להסביר את הקשר האסוציאטיבי שבין הפרשיות הבאות!

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר