גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"לא חמור אחד מהם נשאתי"

ב.

לתמיהת "האיש אחד יחטא"

ג.

החלפת הבכורות בלויים

ד.

"כי לא מלבי"

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת קרח
שנת תשי"ב

מחלוקת קרח ועונשו

במדבר פרק טז, פסוקים טו - ל

לסיבת מחלוקת קרח ועדתו עיין גיליון קרח תש"ו.

א.  "לא חמור אחד מהם נשאתי"

פסוק ט"ו

"לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי"

במדבר רבה י"ח:

מה שהיה דרכי ליטול (= מה שבדין היה עלי ליטול), לא נטלתי מהם. בנוהג שבעולם אדם שהוא עושה בהקדש, נוטל שכרו מן ההקדש, ואני בשעה שהייתי יורד ממדין למצרים, בדין היה לי ליטול חמור מהם שבשביל צרכיהם ירדתי – ולא נטלתי.

רש"י:

ד"ה לא חמור אחד: לא חמורו של אחד מהם נטלתי אפילו (תנחומא) כשהלכתי ממדין למצרים והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור והיה לי ליטול אותו החמור משלהם לא נטלתי אלא משלי.
ותרגום אונקלוס: שחרית, לשון ארמי כך נקראת אנגריא של מלך שחוור.

רשב"ם:

ד"ה לא חמור אחד: אפילו חמור אחד לא נשאתי מהם כשאר משתררים על העם. ואם כן למה מפשיעים אותי בשררה? ואם היה נקוד לא חמור אַחַד מהם (בפת"ח) פתרונו היה חמור של אחד מהם כמו אחד העם וכמו את אחד מהם.

מה ראה רש"י להביא דברי המדרש האלה ("כשהלכתי ממדין למצרים..."), ולמה לא הסתפק בפירוש המילים כמשמעם?

והשוה העמק דבר:

לפי הפשט, מנהג היה שהמשתרר על הצבור ינשא על סוס, כלשון המקרא (קהלת י' ז') "ראיתי עבדים על סוסים ושרים הולכים כעבדים על הארץ", אלמא דראוי להיות להיפך, שהשרים רוכבים על סוסים; אך המשרת את אדוניו בדרך נותנים לו חמור. ואני לא לבד שלא לקחתי מהם סוס לרכוב, אלא אפילו חמור לא לקחתי לרכוב עליו.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר