גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלות כלליות

ב.

"עמים הר יקראו"

ג.

"הר יקראו"

פרשת וזאת הברכה
שנת תש"ה

הברכות לזבולון וליששכר

דברים פרק לג, פסוקים יח - יט

גיליון זה הוא המשך גיליונות תש"בתש"ג, שעסקו בברכות הראשונות.

א.  שאלות כלליות

פסוק י"ח

"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ"

עיין: בראשית פרק מ"ט פסוק י"ג, רש"י:

ד"ה לחוף ימים: על חוף ימים תהיה ארצו. חוף כתרגומו ספר, מרק"א בלע"ז [גבול], והוא יהיה מצוי תדיר על חוף אניות, במקום הנמל, שאניות מביאות שם פרקמטיא, שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא, וממציא מזון לשבט יששכר, והם עוסקים בתורה. הוא שאמר משה (דברים ל"ג י"ח) "שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך", זבולן יוצא בפרקמטיא, ויששכר עוסק בתורה באוהלים.

עיין: דברי הימים א' י"ב ל"ג-ל"ד:

"וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם. מִזְּבֻלוּן יוֹצְאֵי צָבָא עֹרְכֵי מִלְחָמָה בְּכָל כְּלֵי מִלְחָמָה חֲמִשִּׁים אָלֶף וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב."

רש"י:

ד"ה שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך: זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר, והם יושבים ועוסקים בתורה. לפיכך הקדים זבולון ליששכר, שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה.

ד"ה שמח זבולון בצאתך: הצלח בצאתך לסחורה.

ד"ה ויששכר: הצלח בישיבת אוהליך לתורה, לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים, כמו שנאמר (דברי הימים א' י"ב ל"ג) "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים" - ראשי סנהדראות היו עוסקים בכך, ועל פי קביעות עתיהם ועיבוריהם.

1.

מהו הרעיון הכלול בדברי המדרש המובא ברש"י?*

2.

למה סמך רש"י בפירושו לבראשית מ"ט י"ג על פסוקנו באומרו "הוא שאמר משה 'שמח זבולון...'", ומניין לו שעיקר ההוכחה מפסוקנו, ואינו מפרשת ויחי?

3.

למה לא כתב רש"י גם בפרשת ויחי "לפיכך הקדים זבולון ליששכר", כמו שכתב כאן, וכי אין לתמוה גם שם אותה תמיהה?

4.

למה תרגם אונקלוס:

בצאתך = במפקך לאגחא קרבא, (בצאתך להילחם),

ולא כדברי חז"ל שבעקבותם הולך רש"י – בצאתך לסחורה?

5.

רש"י:

ד"ה כי שפע ימים יינקו: זבולון ויששכר הים נותן להם ממון בשפע.

מה ראה רש"י לפרש ד"ה הזה שנית, אחר שכבר לעיל פירשוֹ?

------------------------------------------------------------------------------------

הערה ל-א1:

רק למתקדמים: השווה לדברי המדרש המובא ברש"י רמב"ם, הלכות תלמוד תורה ג' הלכה י'-י"א:

כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את ה', וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא. לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים על הנהנה מדברי תורה - נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: אל תעשם עטרה להתגדל בהן, ולא קרדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהב את המלאכה, ושנא את הרבנות, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון... מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא.

ועיין דברי הכסף משנה החולק עליו.

והשווה דברי הרמב"ם בפירושו לפרקי אבות פרק ד' ר' ישמעאל אומר הלומד.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר