קניית מערת המכפלה

בעל עקדת יצחק, שואל:

יש לתמוה בתשובת בני חת (ו') "שמענו אדוני...", כי משם ואילך לא פסק לשון שמיעה מפיהם: (ח') "שמעוני ופגעו לי"; (י"א) "לא אדוני שמעני"; (י"ד) "אך אם אתה לו שמעני" (ט"ו) "אדוני שמעני"; ולבסוף (ט"ז) "וישמע אברהם אל עפרון".

פסוק י"ג

"וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת מֵתִי שָׁמָּה"

רמב"ן:

ד"ה אם אתה לו שמעני: שיעורו: אם אתה אם תשמעני, ועניינו: כמו אם אתה תשמעני, ובא הכפל לנחץ העניין, כמו "סורה אדוני סורה אלי" (שופטים ד' י"ח), "הטוב טוב אתה" (שם י"א כ"ה), וכן "ולאמר עליו לאמר" (דהי"ב ל"ב י"ז), וכן "ואני אנה אני בא" (להלן ל"ז ל'), "ופניתי אני", "וראיתי אני" (קהלת ב' י"ב-י"ג), "כי כל העדה כולם קדושים" (במדבר ט"ז ג'), כולם רידוף העניין. וכן על דעתי "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח" (לעיל י"ד כ"ג), שיעורו: אם מחוט ועד שרוך נעל אקח מכל אשר לך.
או יאמר, אם אתה כאשר אמרת, כלומר שפיך ולבך שווים בעניין, ואם תשמעני. וכן "ויאמרו להם אחיהם מה אתם" (שופטים י"ח ח'), ודומה ללשון הזה על דעתי "למה זה אנכי" (להלן כ"ה כ"ב), אולי זה דעת אונקלוס שאמר: אם את עבד לי טיבו, שתעשה רצוני כאשר אמרת.

פסוק י"א

"...הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ..."

מדרש הגדול:

בוא וראה, מה הרשעים עושים - אומרים הרבה, ואפילו מעט אין עושים, אלא סכין מפך ריקן, שהרי עפרון אומר "השדה נתתי לך", "לך נתתיה", "נתתיה לך". שלוש מתנות נאמרו כאן, ולבסוף – "עובר לסוחר", שהן הבל, ודבריהן הבל, וכל מעשיהן הבל. (אבל הצדיקים הן אמת, ודבריהן אמת, וכל מעשיהן אמת.)