גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

הערה לפרשותינו

ב.

היו בישראל שחשדו במשה

ג.

"אלה פקודי"

ד.

תרגומו של פסוק כ"א

ה.

ההבדלים בין המשכן ושני המקדשים

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת ויקהל - פקודי
שנת תש"ז

"אלה פקודי המשכן..."

שמות פרק לח, פסוקים כא - לא

א.  הערה לפרשותינו

רש"ר הירש, מעיר לפרשותינו (ל"ו ח'):

נשים אל לבנו שהמשכן לכל חלקיו אינו אלא סמל, וששום דבר אין לו קיום סמלי אלא אם כן נעשה בכוונת מכוון לשם תכלית סמלית זו. נשים אל לבנו שאפילו ה"כתב והמכתב" שהם כל כך סמליים, עד שאין להם שום מובן אחר מאשר המסומל על ידם, בכל זאת מותנה שימושם בקודש בכוונת הסופר בכתבו, עד שלספר תורה יש קדושת ספר תורה, אך ורק כשנכתב בכוונה "לשם קדושת ספר תורה". יתר על כן, בכתיבת האזכרות (השמות הקדושים) צריכה כוונת הסופר לכותבם "לשם קדושת השם" להיות מבוטאת בפיו בשעת כתיבתם, ולפחות עליו לשוותה נגד עיניו תמיד. נשים עוד על לבנו, כי כוונות הנרמז שכלי המשכן תנאי הכרחי הוא לאמתות פירושה הסמלי פי כמה וכמה, מאחר שכלים אלה: ארון, שולחן, מנורה, יריעות, בגדים - קיימים מחוץ למשכן במציאות רגילה!

מהו הקושי בפרשיותינו, המתורץ לפי דעת הירש, אם "נשים אל לבנו" את כל האמור לעיל?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר