גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"עם זו" - מיקומו וביאורו

ב.

השוואת פסוקים

ג.

בביאור "לא הבאת לי" וכו'

ד.

הוראת "העבד" ו"הוגיע"

ה.

לזיהוי "אביך"

פרשת ויקרא
שנת תש"כ

הפטרה

ישעיהו פרק מג, כא - פרק מד, כג

א.  "עם זו" - מיקומו וביאורו

פסוק כ"א

"עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ"

רש"י:

ד"ה עם זו יצרתי: למען תהלתי יספרו.

ד"ה ולא אותי קראת: ואתה לא אותי קראת בפנותך אחרי עכו"ם.

ראב"ע:

ד"ה עם זו: כמו "זה". זהו העם שלו, והטעם – על אלו השבים.

רד"ק:

ד"ה עם זו יצרתי: להיות לי לעם והם יספרו תהלתי על הנסים שאעשה להם בהוציאי אותם מהגלות. ועתה החל בפרשה אחרת להוכיח את ישראל שבאותו דור.

ר' יוסף כספי, אדני כסף:

עם זו יצרתי: דבק עם מה שקדם.

1.

שתי תפישות למפרשים הנ"ל ביחס למקומו של פסוקנו בפרק.

מהן שתי הדעות? סדר את הפירושים לשתי קבוצות.

נסה להכריע בין שתי הדעות.

2.

מה הניע את מסדרי ההפטרות לפתוח בכ"א ולא בכ"ב?

(אברבנאל מחלק את פרקנו: י"ד-כ"א; כ"ב-כ"ח)

3.

הסבר דברי הראב"ע "על אלו השבים".

4.

מה ראה רש"י להוסיף את "ואתה" לתחילת פסוק כ"ב, למרות שאינה בפסוק?

5.

לדעת דוד ילין, "חקרי המקרא" (ירושלים תרצ"ט), שלושת הפסוקים כ' כ"א, כ"ב הם עניין אחד ואין להפסיק ביניהם. התוכל להסביר מה הביאו להשערה זו?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר