גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

בטעם מאכלות אסורים

ב.

ענייני טומאה ומאכלות אסורים

ג.

על מנת כן הוצאתי אתכם

ד.

שהנברא ישתדל להדמות לבוראו

ה.

קדשו עצמכם למטה - שאלות ברש"י

הרחבות והכוונה לשימוש נכון בגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת שמיני
שנת תש"כ

טומאה ומאכלות אסורים

ויקרא פרק יא

א.  בטעם מאכלות אסורים

ר' דוד הופמן, בפירושו לספר ויקרא (תרגום עברי מוסד הרב קוק ירושלים תשי"ג), עמוד ט"ז:

אחדים מצאו בחוקי המאכלות האסורות ודיני הטומאה והטהרה מגמה של התנגדות לעכומיות. מכיון שהמצרים האלילו את בעלי החיים, קבעו חוקי משה קצתם לקרבנות או למאכל אדם וקצתם אסרו בציינם אותם כטמאים (כך סובר אוריגינס). יש שנוטים לראות בחוקים אלה מגמה להבדיל באופן עקרוני בין ישראל לעמים. לעם ישראל ניתנו מאכלים מיוחדים למזונו, כדי שיורגש בין העמים כעם מיוחד (Spencer: de Legibus Hebr.) או כדי שירגיש את עצמו מרומם כגוי קדוש, כעם ה' מובדל מכל העמים.
הפסוקים בויקרא כ' כ"ד-כ"ה: "...אני ה' אלוקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים. והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא. והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה', ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי". (פסוקים אלה) נתנו מקום לטעות ולחשוב כאילו לא באו חוקי מאכלות אסורות אלא כדי לשמש סימן הבדלה חיצוני לעם ישראל כממלכת כהנים.

1.

הסבר שאין הפסוקים המובאים לעיל משמשים כלל וכלל הוכחה לתפישה שטעם האיסורים הוא לשמש סימן הבדלה בין ישראל לעמים.

2.

היש בפרשתנו פסוקים המעידים על כך שטעם האיסורים האלה הוא כדי להבדיל בין ישראל לעמים?

3.

השווה את הטעם הניתן במדרש תדשא לאיסור ראשון במאכלות:

מדרש תדשא פרק ז':

 ולמה ציוה אותו הקב"ה שיאכל מכל עץ הגן ומנע ממנו אחד מהם? כדי שיהיה רואה אותו תמיד וזוכר את בוראו ומכיר שעול יוצרו עליו ושלא תהא רוחו גסה עליו.

השווה לכך את הטעמים השונים לאיסורי מאכלות בגיליון שמיני תשי"ב.

לאיזה מן הטעמים הניתנים שם דומה טעם זה?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר