גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

הבאר והעדרים

ב.

שאלות ודיוקים ברש"י

ג.

שאלות ברמב"ן

ד.

תוספת הרמב"ן לפירוש רש"י

ה.

שאלות בראב"ע

ו.

שאלות מבנה וסגנון

פרשת ויצא
שנת תש"ד

יעקב אצל לבן

בראשית פרק כט

א.  הבאר והעדרים

פסוקים א'-ט'

רמב"ן, פסוק ב':

ד"ה וירא והנה באר בשדה: יאריך הכתוב בסיפור הזה להודיענו כי קווי ה' יחליפו כח, ויראתו תתן עוז, כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עייף, ויגל לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים, ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כולם רובצים עליה אינם יכולים להניעה כלל.
ולרבותינו בבראשית רבה (ע' ח') גם בזה להם סוד רמז לעתיד, כי נזדמן לו ככה שנכנס בדרך הבאר, ולא נאספו כל העדרים רק שלשה מהם, ובא בזמן שהאבן על פי הבאר והעדרים שומרים לה, וכל הענין המסופר כאן, להודיעו שיצליח בדרך הזה ויצא ממנו זרע זוכה לרמז הזה, כי הבאר ירמוז לבית המקדש, ושלשה עדרי צאן עולי שלשה רגלים, כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים, שמשם היו שואבין רוח הקודש, או שירמוז כי מציון תצא תורה (ישעיה ב' ג') שנמשלה למים (ב"ק י"ז ע"א), ודבר ה' מירושלם. ונאספו שמה כל העדרים, באים מלבא חמת עד נחל מצרים (דברי הימים ב' ז' ח'). וגללו את האבן והשקו, שמשם היו שואבין רוח הקודש. והשיבו את האבן, מונח לרגל הבא.

1.

מה קשה בסיפור זה לרמב"ן?

 

השווה לדבריו גם את פירושו בראשית פרק כ"ו פסוק כ':

ד"ה ויקרא שם הבאר עשק: יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות, ואין בפשוטי הסיפור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק, והוא ואביו עשו אותם בשוה, אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד. כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלהים אשר יעשו בניו של יצחק, ולכן הזכיר באר מים חיים, כמו שאמר (ירמיה י"ז י"ג) מקור מים חיים את ה'. וקרא הראשון עשק, ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו עמנו ועשו אותנו כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד שהחריבוהו.
והשני קרא שמה שטנה, שם קשה מן הראשון, והוא הבית השני שקרא אותו כשמו שכתוב בו (עזרא ד' ו') ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם, וכל ימיו היו לנו לשטנה עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה.
והשלישי קרא רחובות, הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה, והאל ירחיב את גבולנו, כמו שנאמר (דברים י"ט ח') ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר וגו' שהוא לעתיד. וכתיב בבית השלישי (יחזקאל מ"א ז') ורחבה ונסבה למעלה למעלה, ופרינו בארץ, שכל העמים יעבדוהו שכם אחד.

2.

מה ההבדל העקרוני בין פירוש הרמב"ן לפסוקנו ובין שני המדרשים המובאים בדבריו?

 

השווה לשני המדרשים עוד בראשית רבה ויצא ע' ט:

ר' יוסי בר חנינא פתר קרא בגלות, "ויאמר להם יעקב... ויאמרו מחרן אנחנו" – מחרונו של הקב"ה אנו בורחים. "ויאמר להם: הידעתם את לבן בן נחור?" – הידעתם את מי שהוא עתיד ללבן עונותיכם כשלג (פירוש יפה באר: האם אתם מצפים לישועה בטרדת צרתכם?) "ויאמרו: ידענו" (-כי לעולם לא אבדה תקוותם). "ויאמר להם: השלום לו? ויאמרו: שלום (שיש תקוות שלום). באיזו זכות? – והנה רחל בתו באה עם הצאן", הדא הוא דכתיב (ירמיה ל"א): רחל מבכה על בניה.... מנעי קולך מבכי... ויש תקווה לאחריתך (שבזכותה ישובו הם – הצאן – הבנים).

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר