גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"ביום השביעי"

ב.

"אשר ברא אלקים לעשות"

ג.

שיעור הפסוק "אלה תולדות"

ד.

האד

ה.

עץ הדעת

ו.

שאלות ברמב"ן

ז.

מובנו של הנחש המסית

ח.

לשאלת הנחש "אף כי אמר"

ט.

השוואת פסוקים

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת בראשית
שנת תש"ג

הבריאה ועץ הדעת

בראשית פרק ב, א-יז - פרק ג, א-י

בגיליון הזה שני חלקים ענה רק על אחד משניהם, הראשון קשה יותר.

עצה טובה: (לא למתחילים) להבנת פרק ג' למדו מורה נבוכים א' פרק ב'.

א.  "ביום השביעי"

פסוק ב'

"וַיְכַל אֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"

איתא במכילתא לשמות י"ב מ':

ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה, וזה אחד הדברים ששינו וכתבו שבעים הזקנים שתרגמו התורה ליוונית, לתלמי המלך: ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות שלשים שנה וארבע מאות שנה. כיוצא בו כתבו אליו: אלקים ברא בראשית, אעשה אדם בצלם ובדמות... ויכל ביום השישי וישבת ביום השביעי...

1.

מה הקושי שהביאם לידי שינוי זה?

2.

איך מתרצים את הקושי הזה רש"י (ב' פירושים), ראב"ע (ג' פירושים) וספורנו?

רש"י:

רבי שמעון אומר: בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאילו כלה בו ביום. דבר אחר: מה היה העולם חסר, מנוחה, באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה.

ראב"ע:

יש אומרים כי הימים נבראים, ובבריאת יום שביעי שלמה המלאכה וזה הפירוש תפל. ויש אומרים כי יש בי"ת שטעמו קודם כמו לא תחסם שור בדישו; אך ביום הראשון תשביתו שאר. ולמה זאת הצרה וכילוי מעשה איננו מעשה. כאילו אמר לא עשה מעשה. וכן פירש ויכל גם וישבת. וטעם מלאכתו אשר עשה ביום הששי טרם יום השבת. וטעם וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו - מכל הבריאות שברא.

ספורנו:

בתחילת היום השביעי שהוא הרגע בלתי מתחלק אשר הוא ראשית לזמן העתיד ואינו חלק ממנו כאמרם ז"ל נכנס בו כחוט השערה.

3.

באר את הביטויים שבדברי ראב"ע: "ולמה זאת הצרה" "וכילוי מעשה אינו מעשה".

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר