גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

הוראת הביטוי "בעבור זה"

ב.

"והיה לך לאות"

ג.

האמונה

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת בא
שנת תש"ג

פסח ותפילין

שמות פרק יג, פסוקים א - טז

א.  הוראת הביטוי "בעבור זה"

פסוק ח'

"בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי..."

התקשו המפרשים בפסוק זה. עיין:

רש"י:

ד"ה בעבור זה: בעבור שאקיים מצוותיו, כגון פסח מצה ומרור הללו.

ראב"ע:

ד"ה בעבור זה: אמר ר' מרינוס, פירוש בעבור זה היה ראוי להיות הפוך, זה בעבור שעשה ה' לי. והביא רבים כמוהו לדעתו. ולפי דעתי, אין אחד מהם נכון, כי איך נהפוך דברי אלהים חיים. וטעם הפסוק הפך מחשבתו, כי אין אנו אוכלים מצות בעבור זה, רק פירוש בעבור זה, בעבור זאת העבודה שהוא אכילת המצה ולא יאכל חמץ שהוא תחילת המצוות שציוה לנו השם עשה לנו השם אותות עד שהוציאנו ממצרים. והטעם לא הוציאנו ממצרים רק לעבדו, ככתוב: בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה (לעיל ג' 'י"ב), וכתוב: אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים (במדבר ט"ו מ"א).

            שים לב לשני הפירושים שבדבריו!

רמב"ן:

ד"ה בעבור זה: בעבור זה שעשה ה' לי בצאתי ממצרים, וכן והודעת להם את הדרך ילכו בה (להלן י"ח כ'), ורבים כן. יאמר, כי בעבור זה שעשה ה' לי בצאתי ממצרים אני עובד את העבודה הזאת, כענין שאמר למטה (בפסוק ט"ו) על כן אני זובח לה' כל פטר רחם. ואמר 'זה', כלומר תגיד לו זה שאתה רואה בעיניך שעשה ה' לך בצאתך ממצרים. ורבותינו דרשו (במכילתא כאן) כי על מצה ומרור שמונחים לפניו ירמוז. ויתכן שיהיה שיעורו והגדת לבנך...

1.

לשם מה נעזר הרמב"ן בפסוק שמות י"ח כ'?

רשב"ם:

ד"ה בעבור זה: שעשה ה' ניסים לי במצרים אני עובד עבודה הזאת. וכן: זה היום אשר עשה ה' לי שהייתי לראש פינה נגילה ונשמחה בו.

שד"ל:

אני עושה החג הזה ואני אוכל מצות בעבור מה שעשה ה' לי. "זה" ו"זו" עניינם "אשר" כמו: עם זו יצרתי לי (ישעיה מ"ג כ"א); הר ציון זה שכבת בו (תהלים ע"ד ב'); אל מקום זה יסדת להם (שם ק"ד ח').

2.

סדר את המפרשים הנ"ל לקבוצות והסבר מה ההבדל העקרוני שביניהם.

3.

על איזו מן הקבוצות הנ"ל מגן ר' וולף היידנהיים, בפירושו "הבנת המקרא" בדבריו אלה:

דרך הכתוב להשתמש במילת "בעבור" ובמילת "בגלל" להורות על התקשרות הסיבה עם המסובב ממנה, פעם יאמר: ויברכני ה' בגללך (בראשית ל' כ"ז), ופעם יאמר: בעבור תברכני נפשך (בראשית כ"ז), ולא נוכל לאמר לעולם שישמש בהם הכתוב בעברבוביה, כי אמנם יש הבדל ביניהם: מילת בגלל מתקשרת לעולם עם הסיבה הגורמת להשגת דבר אחר זולתה, ומילת בעבור מתקשרת עם הדבר האחר ההוא המושג, לכן מילת בגלל נופלת על הקודם ומילת בעבור על המתאחר, ולשון בגלל מן התגלגלות, דוגמת אמרם ז"ל: בשביל כתונת פסים שעשה יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. הנה על זה תאמר: בגלל כתונת פסים ירדו... ואלו תאמר בעבור כתונת פסים ירדו, יהיה משמעו: ירדו למצרים בכדי שישיגו כתונת פסים, והוא הפך המכוון... ולא תמצא לעולם מילת בגלל מחובר עם פועל עתיד כמו שמצאנוהו מקושר עם מילת בעבור, וזה לפי שהדבר אשר נופל עליו "בגלל" הוא מוקדם לעולם, להיותו כדמות הכנה וכלי להשגת המבוקש. ובאמרנו "בעבור זה" יהיה מילת זה רומזת על המבוקש הנרצה אשר בעבורו או לתכליתו נתקדם עניין אחר, וככה "בעבור זאת העמדתיך" (שמות ט' ט"ז) וביאר: איזה זאת? בעבור הראותך את כחי. וכן בנידון דידן: אילו היה אומר בגלל זה עשה ה', היה אפשר לפרש מילת "זה" על המעשה המוקדם אשר עשה ה' לי במצרים, עכשיו דכתיב "בעבור זה" – על כרחך מילת זה רומזת על התכלית אשר בעבורו עשה ה' לי...

4.

בעקבות מי מן המפרשים הנ"ל הלכו המתרגמים:

הירש:

אום דיזעס ווילען האט גאט פיר מיך געהאנדעלט אלס איך אוס ור צעג

בובר:

אום דעסווילען, וואס ער מיר טאט, אלס איך אוימפור פון אגיפטן

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר