גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

בטעם אריכות סיפור המשכן

ב.

שאלות בפרשנים

ג.

"אל יעשו עוד מלאכה"

ד.

כיצד היו הקרשים נתונים באדנים

ה.

תיאור הכלים

ו.

פירוש המילה "יסך"

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת ויקהל
שנת תש"ג

מלאכת המשכן וכליו

שמות פרקים לו - לז

א.  בטעם אריכות סיפור המשכן

שאלה כללית הנוגעת לפרקים ל"ו-ל"ז-ל"ח.
שואל אברבנאל:

הנה תמצא שזכרה התורה חמש פעמים פעם בכלל ופעם בפרט מלאכת המשכן וכליו, והקשה הדבר ביותר בסדר הזה שאמר משה לישראל "כל חכם לב בכם יבואו ויעשו... את המשכן את אהלו וגו'" (ל"ה י' והלאה) וזכר שם כל הדברים שציוה ה' לעשותם; ואחר כך זכר העשיה בפרט כל דבר ודבר בפני עצמו והיה מספיק שיאמר הכתוב: "ויעשו... כאשר צוה ה' את משה כן עשו". ומה צורך לפרט הדברים פעם אחר פעם?

רמב"ן, פסוק ח':

ד"ה ויעשו כל חכם לב: החזיר בתורה מלאכת המשכן חמש פעמים, כי הזכיר את כולה בצוואה בפרט ובכלל.
תחילה (לעיל כ"ה י'- כ"ח מ"ג) אמר ועשית כך ועשית כך, ואחרי כן (לעיל ל"א ז'–י"א) הזכיר כולם בדרך כלל ועשו את כל אשר צויתיך את אהל מועד ואת הארון לעדות, עד ככל אשר צויתיך יעשו.
והטעם בזה, שציוה השם למשה שיגיד אל בצלאל ואהליאב ולכל החכמים המלאכה בכללה ואחרי כן יקרבו אליה לעשותה, כי לא יכשרו למלאכת הקודש עד שישמעו כל המלאכה ויבינו אותה ויקבלו עליהם שידעו להשלימה. ובשעת המעשה הזכיר אותה תחילה בדרך הכלל הנזכר, ואמר (לעיל ל"ה י'–י"א) יבואו ויעשו את כל אשר ציוה ה' את המשכן את אהלו וגו', ויחסר מכאן פרט אחד, כי בודאי הוצרך משה לאמר אל החכמים העושים המלאכה. עשו המשכן עשר יריעות, אורך היריעה כך ורוחב כך, וכן בכל המלאכה, ולא הזכיר הכתוב זה, כי בידוע שאמר להם הכל כסדר, אחרי שעשו כן כל דבר ודבר.
והטעם בזה, כי לא הוצרך משה לפרוט להם כל המעשה דבר בדבר כאשר הוזכר בצוואה ובמעשה, אבל קצרו להם כאילו אמר שיעשו משכן בעשר יריעות חמש כנגד חמש, והם הבינו כי יעשו לולאות מקבילות וקרסי זהב, וכיוצא בזה בכל המלאכה בקצרה רמז להם הענין, והם הבינו הכל, על כן לא האריך בפרט הזה, ירמוז הכתוב חכמתם ובינתם וטוב השכל שבהם.
ואחר כן (בפסוקים ל"ו ח', ל"ט מ"ב) החזיר המלאכה כולה בדרך הפרט הראשון (לעיל כ"ה י' – כ"ח מ"ג) ויעש כל חכם לב בעושי המלאכה את המשכן, ויעשו יריעות עזים, ויעש את הקרשים וגו', והיה מספיק בכל הענין שיאמר ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל כל המלאכה אשר צוה ה' אותו, ויאמר ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו, וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה' כן עשו אותה ויברך אותם משה (להלן ל"ט מ"ג). אבל רצה לומר כי משה הזכיר אל כל עדת בני ישראל והחכמים שם כל המלאכה בכלל, כי נתכוון בזה שיתנדבו העם כדי העבודה למלאכה הגדולה, ובעבור שישמעו החכמים וידעו אם יקבלו לעשותם כאשר נצטוה. ואחר כן הזכיר בפרט המעשה, להגיד שעשו כל החכמים במשכן, זהו שנאמר (כאן) ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה את המשכן עשר יריעות. ואמר ויעש יריעות עזים (פסוק י"ד), ויעש את הקרשים (פסוק כ'), ירצה לומר ויעש כל חכם לב יריעות עזים.
והזכיר בארון ויעש בצלאל (להלן ל"ז א'), להגיד כי האומן הגדול שבהם הוא שעשה לבדו הארון. והטעם, בעבור שהוא מלא רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת (לעיל ל"א ג'), שיתבונן בו ויעשנו בכוונה רצויה, כי אין במעשהו אומנות גדולה, אבל יש שם מלאכות שצריכות לאומנות יתירה ממנו.
וחזר ואמר סתם ויעש את השלחן (להלן ל"ז י'), ויעש את המנורה (שם י"ז). ועל דעת רבי אברהם (שם א') ירמוז אל בצלאל שעשה כל כלי הקדש. ואין כן דעתי, שגם בחצר המשכן אמר כן (להלן ל"ח ט'). אבל הוא חוזר לרמוז אל כל חכם לב כאשר אמר (כאן) במשכן. ואחר שהשלים כלל ופרט במעשה, הזכיר ההבאה אל משה בדרך הכלל, ואמר ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו וגו' (להלן ל"ט ל"ג), להגיד חכמתם שהביאו אליו הכל כסדר, כי לא הביא אחד מהם מלאכתו לפניו עד שנשלמה כל המלאכה, כאשר אמר (בפסוק שלפניו) ותכל כל עבודת משכן אהל מועד. ואחרי שנשלמה נאספו כולם והראו אותה אליו כסדר, אמרו תחילה: רבנו הנה האוהל והנה כליו, ואחרי כן: הנה הארון והנה בדיו, וכן הכל.
והנה לא הזכיר במשכן וכל כליו כאשר ציוה ה' את משה, אבל באלה הפקודים בבגדי כהונה יזכיר כן בכל דבר ודבר. והטעם, כי כלל מלאכת המשכן בפסוק שאמר בסוף (להלן ל"ח כ"ב) ובצלאל בן אורי בן חור עשה את כל אשר צוה ה' את משה. ואולי היה זה מפני שינוי הסדר, כמו שהזכירו רבותינו (ברכות נ"ה א'). ועל הכלל כל זה דרך חיבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ השם במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים בה, כענין מה שאמרו במדרש: יפה שיחת עבדי אבות לפני הקב"ה מתורתם של בנים, שהרי פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפין היא.

אור החיים:

טעם אשר החזיר הכתוב על הפרטים ולא הספיק לומר ויעש כאשר צוה ה' את משה, על דרך אומרם ז"ל בכפל פרשת אליעזר עבד אברהם, כי מתוך שחביבה עליו נכתבה שתי פעמים, כמו כן עשה הכתוב בעניין מעשה המשכן, כי חביב עליו ולזה נכתב ב' פעמים.

ועיין הירש פרק ל"ו פסוק ח' שהאריך בתשובתו לשאלה זו.

מהן תשובות החכמים הנ"ל לשאלה זו? הידועה לך עוד תשובה?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר