גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

למבנה פרקנו

ב.

אין לנו רשות להנחם

ג.

עשרת השבטים

ד.

שאלות ודיוקים ברש"י

פרשת נצבים - וילך
שנת תשכ"ו

הברית

דברים פרק כט

א.  למבנה פרקנו

מכילתא יתרו פרשה ה' "אנכי".

רבי אומר: (שכתוב אנכי ה' אלוקיך בלשון יחיד) להודיע שבחן של ישראל שכשעמדו על הר סיני לקבל התורה השווה כולם לב אחד לקבל מלכות שמים בשמחה.
ולא עוד (כלומר, עוד טעם ל"אלוקיך" לשון יחיד) אלא שהיו ממשכנין עצמן זה על זה. ולא על הנגלות בלבד נגלה הקב"ה עליהם לכרות עמהם ברית אלא אף על הסתרים. אמרו לו: "על הגלויים אנו כורתים ברית עמך, ולא על הסתרים. שלא יהא אחד חוטא בסתר, ויהא הצבור מתמשכן". שנאמר: "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו".

רש"י, דברים כ"ט כ"ח:

ד"ה הנסתרות לה' אלוקינו: ואם תאמר: מה בידנו לעשות, אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד, שנאמר (שם פסוק י"ז) "פן יש בכם איש וגו'" ואחר כך (שם פסוק כ"א) "וראו את מכות הארץ ההיא", והלא אין אדם היודע טמונותיו של חברו! - אין אני מעניש אתכם על הנסתרות, שהן לה' אלוקינו והוא יפרע מאותו יחיד, אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו ואם לא נעשה דין בהם יענשו את הרבים.
נקוד על "לנו ולבנינו" לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן, משקבלו עליהם את השבועה בהר גריזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה.

הרכסים לבקעה, לפסוק כ"א:

ד"ה ואמר הדור האחרון: קרוב לשמוע כי עתה חזר על ענין של מעלה בדברי התוכחות, שאחר שכלו כולם נאמר (דברים כ"ט א') "ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם: "אתם ראיתם..." ואמר להם כל הענין בדיבור אחד ומקושר, עד (כ"א) "ואמר הדור האחרון". וממנו ואילך מוסב הענין אל דברי התוכחה הקשים, שניבא להם חורבן הארץ על חטאם.
ועל זה "אמר הדור האחרון בניכם... על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת". שאם הוא מחובר לשלפניו (פסוק י"ז) "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם ה'..." הרי עליו אמר "והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל" – אותו הרע לבד יבדיל לרעה מכולם, והם יגורו בשלום ובטובה.

1.

מהו הקושי במבנה פרקנו ובקישור פסוקיו, שאותו מיישב בעל רכסים לבקעה?

2.

המסכים בעל רכסים לבקעה בתפישת מבנה הפרק לתפישתו של רש"י או לא?

3.

הסבר, האם דברי משה בבמדבר ט"ז כ"ב סותרים את רעיון הערבות הנאמר לפי פירושו של רש"י בפסוק האחרון של פרקנו?

4.

רמז לרעיון הערבות מצאו חז"ל כבר בתוכחה של בחוקותי (ויקרא כ"ו).

באיזה פסוק?

5.

אולם שם מפרש רש"י את הפסוק לפי דעת חז"ל זו (= רעיון הערבות) כמדרש, ואילו לפי פשוטו אין הוא מפרש את הפסוק ההוא כמדבר בערבות. מדוע אין זה לדעתו פשוטו של המקרא ההוא?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר