גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"לא יומתו" בסתירה ל"פוקד עוון"

ב.

"לא יומתו אבות על (פי) בנים"

ג.

פסוקנו כאזהרה לדיינים

ד.

פסוקנו כאזהרה מפני כופר

ה.

פסוקנו בספר מלכים

ו.

שאלות בטעמי המקרא

פרשת כי תצא
שנת תשכ"ה

"לא יומתו אבות על בנים"

דברים פרק כד, טז

עיין גם גיליון כי-תצא תש"ט, העוסק כולו בפסוק זה.

א.  "לא יומתו" בסתירה ל"פוקד עוון"

מדרש תנאים (לוקט מתוך כ"י מדרש הגדול לספר דברים ע"י דוד הופמן):

"לא יומתו אבות על בנים" למה נאמר? לפי שהוא אומר (שמות כ' ח') "פוקד עוון אבות על בנים", שומע אני אף מחוייבי בית דין כן? תלמוד לומר: "לא יומתו אבות על בנים".

ראב"ע:

ותועי רוח שאלו: איך אמר הכתוב לא יומתו אבות ובמקום אחר אומר "פוקד עון אבות" ושאלתם תוהו, כי "לא יומתו אבות על בנים" מצוה על ישראל, ו"פוקד עון אבות על בנים" הוא הפוקד.

רשב"ם:

ד"ה ובנים לא יומתו על אבות: בבית דין, כדכתיב (מלכים ב' י"ד ו') "ואת בני המכים לא תמית ככתוב... לא יומתו". אבל הקב"ה פוקד עון אבות על בנים, כשאוחזים מעשי אבותיהם בידיהם, וכדכתיב (יחזקאל י"ח ב', ירמיהו ל"א כ"ח) "אבות אכלו בוסר ושני בנים תקהינה" לאבד נחלת אבות, אבל לא על ידי בית-דין.

1.

מהי השאלה אשר שלשתם באו ליישבה?

2.

האם עונים שלשתם תשובה אחת, או יש הבדל בין תשובותיהם?

3.

התוכל להוכיח את תשובת ראב"ע מלשון פסוקנו?

4.

במה סוטה הרשב"ם בפירושו את ירמיהו ל"א כ"ח מפשוטו של מקרא?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר