יוסף בבית האסורים

ר' יצחק עראמה, עקדת יצחק:

קרוב היה הדבר לפתור שני החלומות שלהם בשווה, כי מה שהיה רואה שהעוף אוכל המאכלים מעל ראשו היה דומה למה שאמר שר המשקה "ואתן את הכוס על כף פרעה", כי המלך דומה אל הנשר גדול הכנפיים (עיין יחזקאל י"ז)...
אמנם נמשך יוסף בפתרון החלומות אחר מה שקדם לו מהכרתם ומהתחלפות שררתם והקורבה אשר להם אצל המלך ומהבדל החטאים אשר עליהם נתפשו, וגזר זה למחילה וזה – לצליבה... הרי נתבאר שמהשערת הפתרון הוא הכרת החולם.

ר' אברהם אבן עזרא, פסוק י"ב:

ד"ה פתרונו: יש שואלים: מאין ידע יוסף כי שלושה שריגים הם ימים ולא חודשים או שנים? ויתכן "יום הולדת את פרעה" כמו היום שנולד בו, כי הנה היום יש מלכים שיעשו משתה ביום תקופת שנתם ויקראו לכל עבדיהם ויתנו להם מתנות...

       אברבנאל:

ואם תשאל: מי הגיד ליוסף שהיו שלושה ימים – ולא חודשים או שנים? אני אשיבך מילין, שרוח הקודש היה מיישב את יוסף במה שפתר, ולא כחד המשער בלבד.

השווה דברי שניהם לדברי בעל עקדת יצחק דלעיל. שתי השקפות הובעו בזה בפתרון חלומות, אילו הן?

היש סתירה ביניהן או אין?

מהי התמיהה שרצה לתרץ בדרך זו?

הסבר האם יש ביד פסוקנו להכריע במחלוקת שבין רש"י ורשב"ם בשאלת מכירת יוסף?

פרק ל"ח פסוק י"ב

"... וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה"

בצלע הזאת בא צירוף המפסיקים:

רביע-גרש-פשטא-רביע-תביר-טפחא-סוף פסוק.

פרק ל"ט פסוק ח'

"וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי"

מנחת שי, מביא את דברי בחיי:

הטעם שבמילת "וימאן" שלשלת מורה על איסור הדבר ועל היותו נמנע אצלו ממאן בו תכלית המיאון. שהרי מתוך הטעמים שבתורה אנו מבינים מה שלא נכתב בה, כעניין התנועות שבאדם, שמתוכם נדע כוונת לבו.