גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

מקורם של עצי השטים

ב.

היש עצי שטים במדבר?

ג.

רשימה בעלת שלוש צלעיות

הרחבות והכוונה לשימוש נכון בגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת תרומה
שנת תשכ"ד

עצי שטים

שמות פרק כה

א.  מקורם של עצי השטים

פרק כ"ה פסוק ה'

"וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים"

פסוק י'

"וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים"

פסוק כ"ג

"וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים"

פרק כ"ו פסוק ט"ו

"וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים"

תנחומא תרומה (פסוק ט'):

...ולא תאמר ביריעה אלא אפילו בקרשים היה מעשה נסים: ומהיכן היו הקרשים? יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים. אמר לבניו: "בני, עתידים אתם להגאל מכאן, והקב"ה עתיד לומר לכם שאתם נגאלים, שתעשו לו את המשכן; אלא עמדו ונטעו ארזים ועכשיו, שבשעה שאמר לכם לעשות לו את המשכן, יהיו הארזים מתוקנים לכם". מיד עמדו ונטעו ועשו כן...
ולא עוד אלא שאותן ארזים היו אומרים שירה לפני הקב"ה. היאך שירה אומרים? שנאמר "אז ירננו כל עצי יער" (תהילים צ"ב). ואין "אז" אלא שירה, שנאמר (שמות ט"ו) "אז ישיר משה" ואימתי? כשנעשה מהן המשכן. כשאמר הקב"ה למשה על המשכן, אמר לו (כ"ו ט"ו): ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים" "ועשית קרשים" לא נאמר אלא "ועשית הקרשים" אותם שהתקין להם אביהם.

רש"י, פסוק ה':

ד"ה ועצי שטים: מאין היו להם במדבר? פירש ר' תנחומא: יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידים ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים למצרים ונטעם וציוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים.

פרק כ"ו פסוק ט"ו:

ד"ה ועשית את הקרשים: היה לו לומר "ועשית קרשים" כמו שנאמר בכל דבר ודבר, מהו "הקרשים"? מאותם שעומדים ומיוחדים לכך; יעקב אבינו נטע ארזים במצרים וכשמת ציוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים. ואמר להם, שעתיד הקב"ה לצוות אותם לעשות משכן במדבר מעצי שטים "ראו, שיהיו מזומנים בידכם"; הוא שיסד הבבלי בפיוט שלו: "טס מטע מזורזים, קורות בתינו ארזים" – שנזדרזו להיות מוכנים בידם קודם לכן.

ראב"ע:

ד"ה ועצי שטים: יש מקדמונינו שאמרו שיעקב אבינו נטעם וישראל הוציאם ממצרים במצוות משה, והראיה "וכל אשר נמצאו אתו" (ל"ה כ"ד) כמו התכלת והארגמן.
ויש לתמוה: למה נאמר "אשר נמצא אתו" – לצרכו?! ואם אמרנו כן, למה הוציאו עצי שטים, כי מה צורך יש להם?
ועוד: הנה המצרים חושבים כי לזבוח הם הולכים ואחר כך ישובו ועל כן השאילום: ואיך יוציאו קרשים רבים אורך כל אחד מהם עשר אמות, גם בריחים, והם עברו על מצרים מקום המלוכה?! ומה היתה תשובה לשואליהם, למה יוליכו עצי שטים והם הולכים לזבוח דרך שלושת ימים?
והנה לא ידענו, אם קבלה היתה ביד אבותינו שממצרים הוציאום, גם אנחנו נסור אל משמעתם, ואם סברא היא, יש לבקש דרך אחרת. ונֹאמר, כי היה סמוך אל הר סיני יער עצי שטים, ובבואם שם, אמר להם ששם יתעכבו הרבה ואין עליהם ענן, כאשר פירשתי, אז עשה כל אחד סוכה והנשיאים עשו כדמות חצרות, כל אחד כפי מעלתו, וכרתו כל היער, כי עם רב היו ועשו סוכות. ומשה לא דיבר להם דבר המשכן, רק אחר יום הכיפור, וזה טעם "וכל אשר נמצא אתו".

ראב"ע, בפירוש הקצר לספר שמות (הוצאת ר' יעקב צבי פליישער תרפ"ו):  

ד"ה ועצי שטים: יש אומרים שמהמדבר כרתום, והנכון בעיני שהוציאום ממצרים, והעד "וכל אשר נמצא אתו עצי שטים", והיו להעמיד האהלים, רק אהלי הגדולים, שהם גבוהים, כי עשר אמות אורך קרש עצי השטים, והתימה הבריחים – ויש אומרים: מחוברים היו... ויש אומרים שהשיטה היא ארז, והעד (ישעיה מ"א י"ט) "אתן במדבר ארז שיטה", וזאת העדות איננה קיימת.

אברבנאל:

ועצי שטים הוא מין ממיני הארזים והם עבים וקלים מאוד. ובדרש אמרו שנטעם יעקב במצרים, אבל רחוק הוא שנאמר שהוציאום עמהם והעבירום בים, והראב"ע כתב שיער היה סמוך להר סיני ומשם כרתו אותם לחצריהם ולסחורותיהם. והתנדבו כל מי שנמצא אתו הראויים לקרשים.
והיותר נכון הוא, שהיו באים עמים מכל הסביבות אל מחנה ישראל למכור כל מיני סחורות, ומשם קנו שמן למאור והבשמים ושמן למשחה ולקטורת, כי אין לחשוב שהוציאו כל זה ממצרים. ומשם קנו גם כן עצי שטים.

1.

מהן הדעות השונות במקורם של עצי השטים?

2.

מה ראה רש"י להביא דברי המדרש פעמים הן לכ"ב ה' והן לכ"ו ט"ו, ולמה לא הסתפק להביאם פעם אחת?

3.

מה ההבדל בין שני פירושי ראב"ע?

התוכל למצוא מתוך הבדל בין שני פירושיו הכרעה לשאלה הידועה – שעדיין לא מצאה פתרונה – איזה משני הפירושים קדם?

4.

מהן טענות הראב"ע בפירושו הארוך על מדרש חכמינו, ומה ניתן לומר נגד טענותיו?

הראב"ע בפירושו לישעיה מ"א י"ט:

ד"ה אתן במדבר ארז שיטה: חסר וי"ו ארז ושיטה, כמו (חבקוק ג') שמש ירח עמד זבולם.

האם מתאים פירושו שם לפירושו לפסוקנו כאן?

ועיין בגליון בא תשט"ו!

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר