הפטרה לשבת הגדול

פסוק כ"ג

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא"

פסוק כ"ד

"וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם"

בנימין דה-פריס, אליהו הנביא באסכטולוגיה המקראית (ספר בירם עמודים 82-83 תשט"ז):

העם הנמצא במצוקה פוליטית וכלכלית מצפה להתגלות מושיע. הוא מבקש אותו וחפץ בו... התקופה היא תקופה של דרישת התורה, ודבר הנביאים האחרונים שלפני החורבן – ירמיהו יחזקאל – מסתמכים בתיאוריהם, השקפותיהם ומליצותיהם על הכתוב בתורה. אולי כבר הגענו לתקופת עזרא – זמנו של הנביא לא נקבע בדיוק – שהיא גם תקופת קריאת התורה ברבים. בעיני אנשי הדור נראה דמיון מה בין דור מקבלי התורה בסיני-חורב לבין דורם, מבחינות שונות. לפיכך ניתנים גם הייעודים שנאמרו לדור מתן תורה להידרש לדור זה של "קיימו וקבלו" (לכל הפחות להלכה)... תוכן פרק ג' שבספר מלאכי קשור אפוא קשר בל ינותק לשמות פרק כ"ג והוא מדרשו...

פסוק כ"ד

"וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים
וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם"

רש"י:

ד"ה והשיב לב אבות: להקב"ה.

ד"ה על בנים: על ידי בנים, יאמר לבנים דרך אהבה ורצון, לכו דברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום וכן ולב בנים על אבותם. כך שמעתי משמו של ר' מנחם...

ראב"ע:

ד"ה והשיב: כדרך (דברי הימים א' י"ב י"ז) "אם לשלום באתם אלי לעזרני, יהיה לי עליכם לבב ליחד" והיפך מזה (מיכה ז' ו') "בן מנבל אב, בת קמה באמה", והנה כולם יהיו לב אחד לשוב אל השם, אבות ובנים, בטרם בוא יום ה' הגדול.

ר' אליעזר מבלגנצי:

ד"ה והשיב לב אבות על בנים: להיות מלמדים לבניהם תורתי וחוקותי כעניין (דברים י"א י"ט) "ולמדתם אותם את בניכם", וכן (דברים ד' י') "ואת בניהם ילמדון".

ד"ה ולב בנים על אבותם: ללמוד ולשאול חוקי האלוהים, כעניין (דברים ל"ב ז) "שאל אביך ויגדך" ולשמוע מוסר אבותם, ולא יתנו כתף סוררת במצוות, לשמוע וללמוד תורת הקב"ה להיחלץ ולהזדרז לעמוד ביום הדין. ובבוא אליהו הנביא לזרזם בכך, שימו לב לזכור תורת משה עבדי, פן אבוא ליום הדין והכיתי את כל הארץ חרם באין פליטה, והרי שיטת זו כשיטת (תהילים ב') "נשקו בר פן יאנף" וכשיטת (צפניה ב' ג') "בקשו צדק בקשו ענוה, אולי תסתרו ביום אף ה'".

אברבנאל:

והנביא האלוהי ההוא ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. ופירשו המפרשים, שישים אהבה וריצוי שלום והסכמה רבה בין בני אדם כולם, ומדברי חכמים ז"ל הוא בסוף מסכת עדויות.*

באור:

ד"ה על בנים: טעם "על" כטעם "עם" כמו (שמות ל"ה כ"ב) "ויבואו האנשים על הנשים", ועניינו – ישיב לב אבות ובנים יחדיו אל ה'. וכפל העניין לאמור "לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", כי זהו דרך לשון עברי, ברצותו להעריך יחסי שני דברים זה לזה, ולדמות דמיון גמור, שיהיה זה כמו זה.

-----------------------------------------------------------------------------------

*הכוונה לעדויות ו', ז':

אין אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב אלא... וחכמים אומרים: לעשות שלום בעולם, שנאמר הנני שולח לכם את אליהו הנביא... והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

ר' יוסף אבן כספי, "תם הכסף" - שמונה דרשות על עניינים שונים

מתוך דרשה ח' לבאר עניין הבית השלישי העתיד:

אמר המחבר: אחרי שביארנו איך זה העניין (עניין צאתנו מן הגלות ושובנו לארץ וביאת המשיח) מטבע האפשרי וקרוב הדבר לפי הסברה ושיקול הדעת, נכון לזכור עתה מה שנמצא במקרא מזה הייעוד...
הנה זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, וזה כי ייעד משה רבנו לנו בתורה בסוף ימיו "אתם נצבים" תחילת ירושת הארץ וגלותנו ממנה, ואחר תשובתנו אליה, ובזה סיים: "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך", ולא הגביל לזה זמן, לא אחד ולא שנים, אבל אמר, כי זה נכון מעם האלוהים עלינו תמיד. וכן חיזק עוד בפרשת האזינו (דברים ל"ב מ"ג) "כי דם עבדיו יקום", וידוע כי כך עשה פעם אחת על ידי נבוכדנצר ושוב בבית שני, ומדוע לא יעשה כן פעם שנית או יותר? והוא ראשון והוא אחרון!
עוד שנוי זה בנביאים בפרט, וזה בספר מלאכי, כי הנביא הזה ראוי לו שינבא על חורבן בית שני ושוב בית שלישי, כי היה תוך זמן בית שני זמן רב... וכאשר ראה רוע הנהגתם בבית שני, כמו שכתב ביוסיפון, שהמלכים הארורים היו עושים עצמם כהנים גדולים ודוחים שבט לוי ומשפחת אהרן מן הכהונה... עד שעשו בגידות ורעות אחרות... ייעד הוא להם חורבן אותו הבית והתפזרם בגלות בין העמים (מלאכי ב' ט') "ונתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העמים" והִטָעַם בין הנוצרים והישמעאלים וזולתם כאשר אנחנו היום.
ואין לטעות מאמרו "נתתי" שהוא לשון עבר, כי כך דרך כל הנבואות... ...וניחם אותנו על הצרות האלה בפרט על גלותנו... כי עוד ימים באים וישובו שמה וישבעו שובע שמחות וזה אמרו (מלאכי ג' א') "הנני שולח מלאכי ופנה הדרך" וזהו משיח שאנו מחכים.
ובעבור היות גלותנו זה ארוך, אמר (ג' ט"ו) "ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון (כך גירסתו): לפניו". ובעבור שידע מלאכי כי אלה שתי האומות יחדשו דת לא היה אז, וישתדלו להשכיחנו תורת משה, ציוה לנו בפרט "זכרו תורת משה" והפליג לומר "אשר צויתי אותו בחורב", להעירנו, שלא יפול מדברה ארצה, ולא יעשה בה ציור ופירוש אחר, וכל זה לשמרנו מדרך הנוצרים והישמעאלים, המחזיקים בתורת משה לפי דעתם, אך בדרכים אלה.
ועוד הניח הפלגה אחרת לשמרנו מטעות בביאת המשיח הזה, כי ידע, שיקום ויקומו משיחים, אשר יתפארו עצמם שהוא המשיח, שאנו מחכים אליו, ולכן נתן סימן לנו: "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא", כלומר וזה לכם האות על המשיח שליחי, שרמזתי לכם בואו, כי איש, שמו אליהו הנביא – ויהיה הוא הידוע לנו או זולתו – כך שמו דומה לו בשלמות הנביא, הנה יבוא אליכם לפני בא המשיח, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, כלומר: ישים הסכמה מופלגת בינינו בכלל, ואז בכל אשר נפנה נצליח ונשכיל כאשר יבוא משיח, מעט אחר זה, ומה יש עוד?!

אבן כספי, "אדני כסף" ג' פסוק כ"ב:

ד"ה זכרו תורת משה עבדי: זה אמר לכל העם בכלל, כדי שיותרו להם כל הספקות ובפרט עניין רשע וטוב לו צדיק ורע לו, כי הכל מובן בתורת משה, הפוך בה והפוך בה דכולא בה, וזה כולל כמו שאמר ישעיהו (ל"ד ט"ז) "דרשו מעל ספר ה' וקראו: אחד מהנה לא נעדרה".
והפליג לומר "אשר צויתי אותו בחורב" לחזק ליבנו, כי אין בה שינוי.