"ואם לא תשמעו לי..."
ויקרא פרק כו, פסוקים יד - כ
| א. | שבע עבירות - שאלות ברש"י |
"וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה"
פסוק ט"ו
"וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם
לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי "
רש"י, (על פי ספרא):
ד"ה ואם לא תשמעו לי: להיות עמלים בתורה, לדעת מדרש חכמים. יכול לקיים המצוות? כשהוא אומר "ולא תעשו" הרי קיום מצוות אמור, הא מה אני מקיים "ואם לא תשמעו לי"? להיות עמלים בתורה. ומה תלמוד לומר "לי"? אין "לי" אלא זה המכיר את ריבונו ומתכוון למרוד בו. וכן בנמרוד (בראשית י') "גבור ציד לפני ה'", שמכירו ומתכוון למרוד בו, וכן באנשי סדום (בראשית י"ג) "רעים וחטאים לה' מאד" – מכירים את ריבונם ומתכוונים למרוד בו.
ד"ה ולא תעשו: משלא תלמדו – לא תעשו. הרי שתי עבירות.
ד"ה ואם בחוקותי תמאסו: מואס באחרים העושים.
ד"ה משפטי תגעל נפשכם: שונא החכמים.
ד"ה לבלתי עשות: מונע את האחרים מעשות.
ד"ה את כל מצוותי: כופר המצוות שלא ציויתים, לכך נאמר "את כל מצוותי" ולא נאמר: "את כל המצוות".
ד"ה להפרכם את בריתי: כופר בעיקר. הרי שבע עבירות: הראשונה גוררת השנייה וכן עד השביעית, ואלו הן: לא למד, לא עשה, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע את האחרים, כופר במצוות, כופר בעיקר.
1. |
השווה: "וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" "וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" "וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף" "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" "טוֹב הַדָּבָר שָׁמָעְתִּי" "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח" לאיזו מן ה"שמיעות" השונות בפסוקים הנ"ל מתאים פסוקנו, לפי הפירוש הניתן לו במדרש ספרא הנ"ל? |
2. |
מה רמז מצאו חכמים לכך שהכוונה אינה (רק) לתורה שבכתב אלא למדרש חכמים (תורה שבעל פה)? |
| 3. |
מה ראייה מפסוקי נמרוד ואנשי סדום על פסוקנו, והרי שם לא נאמר "שמע" ואף לא "לי" או "לו"? |
| 4. |
רש"י בסוף דבריו (ד"ה להפרכם) קובע ששני הפסוקים האלה בנויים על דרך ראשון גורר שני והוא חוזר על שני הפסוקים ומפרט. אם כך – מה ראה להצביע על גרירה זו גם בד"ה ולא תעשו, ולא הסתפק בדבריו בסוף פסוק ט"ו? |
5. |
מניין ששנאת החכמים כלולה ב"משפטי תגעל נפשכם" ולא ב"חוקותי תמאסו"? |
| 6. |
מה ראה רש"י למנות את העברות אחת לאחת (בסוף דבריו) ולקבוע שמספרם שבע - מה הקושי או התמיהה המתפרשת על ידי כך? |
