גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

בביאור הפסוק "הוי גוי חוטא" וכו'

ב.

בביאור הפסוק "על מה תוכו" וכו'

ג.

בביאור הפסוק "ארצכם שממה" וכו'

ד.

בביאור הפסוק "כמעט כסדום" וכו'

פרשת דברים
שנת תשכ"ד

הפטרה לשבת חזון

ישעיהו פרק א

א.  בביאור הפסוק "הוי גוי חוטא" וכו'

פסוק ד'

"הוֹי גּוֹי חֹטֵא         עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן
זֶרַע מְרֵעִים            בָּנִים מַשְׁחִיתִים
עָזְבוּ אֶת ה'            נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל
                נָזֹרוּ אָחוֹר"

1.

הסבר מה משמעות היעדר וי"ו החיבור בין כל חלקי הפסוק.

2.

מלבי"ם:

גוי, עם: ההבדל בין "גוי" ל"עם": "גוי" יקרא מצד הקיבוץ לבד וזה יהיה על פי ארבעה דברים: (א) מצד הארץ והמדינה שיושבים בה; (ב) מצד שפתם שמדברים בה; (ג) מצד משפחתם שיצאו ממנה; (ד) מצד הסכמתם וקיבוצם להיות גוי אחד על פי נימוסים שחקקו להם לאחד הקיבוץ שלהם.
אבל "עם" יקרא מצד הממשלה אשר עליהם אשר תשימם לגוי אחד, ותנהיג אותם כנפש המנהיגה את הגוויה.
חוטא, כבד עון: "חטא" הוא מעניין חסרון, כמו (שופטים כ' ט"ז) "קולע את השערה ולא יחטיא" ומחטיא מעשיו מצד השגגה, שמדמה שהדבר מותר, או מצד התאווה, שמעוורת את עיניו. אבל "עוון" נגזר מצד עוה ועיוות. והוא שמעוות דבריו במזיד...

א.

המלבי"ם מביא כהוכחה להגדרתו של "גוי" את בראשית י' ה'.

הסבר במה זו הוכחה לדבריו.

ב.

הסבר בהתאם לדברים הנ"ל גם את ההבדל בין "מרעים" לבין "משחיתים"! (ועיין ישעיה י"א י"ט.)

ג.

כיצד בנוי פסוקנו לפי פירוש המלבי"ם? (עיין גם עלון ההדרכה!)

3.

האם "זרע מרעים" כאן נסמך וסומך או שם ותמורה?

נמק דעתך.

4.

מהי הפליאה התחבירית שבפסוקנו, וכיצד יש להסבירה?

(עיין גם ישעיה ה' כ"א!)

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר