הרעב במצרים

בעל עקדת יצחק, שואל:

למה הוזכר בכאן כל זה הענין מחלק החמשית (פסוק כ"ד) והעברת העם לערים (פסוק כ"א) וחק הכהנים מאת פרעה (כ"ב), כי כל זה יאות להכתב בספרי נימוסי פרעה, לא בתורה האלוקית?

השווה לתשובות אברבנאל ושד"ל שניתנו בגיליון ויגש תש"ך את דברי מקרא כפשוטו:

ד"ה ולחם אין בכל הארץ: לא נאמרו הדברים מכאן ועד "ויחי יעקב" (פסוק כ"ח) אלא בשביל ישראל. והנה אמר ה' אל יעקב (מ"ו ד') "אנכי ארד עמך מצרימה" ובא הכתוב להודיעך שקיים ה' הבטחתו והיה עם יעקב במצרים, שהרי הרעב היה בכל הארץ, ולבית יעקב אין מחסור.
והצטרכו המצרים עצמם למכור נפשותם ובהמתם ואדמתם בלחם והלכו לנוע בערים לא להם, וישראל יושבים לבטח בארץ גשן. והיו אזרחי הארץ לגרים והגרים נאחזו בארץ, ומתוך כל הטובה הזאת והרוחה שנתן ה' לישראל פָּרוּ וְרָבוּ ויעצמו מאד.

בנו יעקב, בספרו Genesis מעיר לפרקנו:

עד כמה אין סדרי מצרים ומשפטיה נראים בעיני התורה טובים ונכוחים, עד כמה הם בעיניה חסרי תבונה, את זאת נוכל לשמוע מתוך הלעג השנון שבו היא מדברת על הכהנים וחוקם.

פסוק י"ג

"וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד"

השווה:

פסוקים ט"ו-ט"ז

"וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הָבוּ מִקְנֵיכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם אִם אָפֵס כָּסֶף"

פסוק י"ז

"וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכָל מִקְנֵהֶם בַּשָּׁנָה הַהִוא"

הכתב והקבלה:

ד"ה וינהלם: שלשה לשונות משמשים לשון "הנהגה": נהג, נחה, נהל. "נהג" הונח על פעל ההנהגה, כלומר הטלטול, התנועה שנותן המנהיג למתנהג והולכתו אותו על פי דרכיו ורצונו של המנהיג (דאס פיהרען). ולשון "נחה" ו"נהל" על תיקון ההנהגה, כלומר: ההערכה הסדרית ואופן המועיל בה, כדי להצמיח למתנהג איזו תועלת וטובה על ידי ההנהגה (די פפלעגע).             

השווה לפסוקנו את הפסוקים הבאים:

ישעיה מ"ט י'           

"כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם"

בראשית ל"א י"ז-י"ח  

"וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים
וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ"

בראשית ל"א כ"ו    

"וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי
וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב"         

 ישעיה מ' י"א                            

"בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא
עָלוֹת יְנַהֵל"

פסוק י"ט

"קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם"

ר' מאיר שמחה מדוינסק, "משך חכמה":

ד"ה קנה אותנו: אולם יוסף שנא מאד את קנין העבדות להיות שליט אדם באדם לרע לו, רק הארץ תהא קנויה לפרעה והם יהיו קנויים לשעה להיות עובדים עבור לחמם ולהיות שכירי ימים לעבודת השדה.