גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"כי יבער" - נזקי שן ורגל - שאלות ברש"י

ב.

משחקי מילים

ג.

"מיטב שדהו" - מן העידית

ד.

המסומל באש ובקוצים (1)

ה.

המסומל באש ובקוצים (2)

ו.

שאלות בטעמי המקרא

הרחבות והכוונה לשימוש נכון בגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת משפטים
שנת תשכ"ג

נזיקין

שמות פרק כב, פסוקים ד - ה

א.  "כי יבער" - נזקי שן ורגל - שאלות ברש"י

פסוק ד'

"כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם"

רש"י:

ד"ה כי יבער: יוליך בהמותיו בשדה וכרם של חברו ויזיק אותו באחת משתי אלה: או בשילוח בעירו או בביעור. ופירשו רבותינו: שילוח הוא נזקי מדרך כף רגל וביעור הוא נזקי השן האוכלת ומבערת.

1.

הסבר – למה בנזקי קרן (כ"א ל"ה–ל"ו) הבדילה התורה בין תם למועד, ואילו בנזקי רגל ושן לא הבדילה ומיד משלם נזק שלם?

2.

השווה את סגנון הפסוקים:

כ"א כ"ח

"וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ..."

כ"א ל"ה

"וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ..."

כ"ב ד'

"כִּי יַבְעֶר אִישׁ... וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה וּבִעֵר..."

הסבר מהי סיבת השוני בדקדוק, ולמה לא מצאנו גם בפסוק האחרון שהשור המזיק יהיה נושא המשפט (כגון: כי יצא... ובער...)

3.

על דברי רש"י דלעיל מקשין: והלא בגמרא (בבא קמא פרק ראשון) למדו שאין חילוק בין אם מוליך בהמותיו ובין אם הלכו מעצמן, ולמה פירש רש"י כאן כפי שפירש?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר