לאחר חטא העגל

השווה:

            (1) פרק ל"ב פסוק ז'       

"לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ"

            (2) פסוק ט'      

"רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא"

            (3) פסוק י"א     

"לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"

            (4) פסוק י"ב

"... וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ"

            (5) פסוק י"ד    

"וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ"

            (6) פסוק ל"א      

"אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה"

            (7) פסוק ל"ד    

"לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ"

            (8) פרק ל"ג פסוק א'        

"לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"

            (9) פסוק י"ג 

"... וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה"

            (10) פסוק ט"ז     

"וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ
הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם"

פרק ל"ב פסוק ל"א

"אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב"

פסוק ל"ב

"וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם..."

המילה "ועתה" פותחת כרגיל מסקנה מן האמור לפני כן.

השווה:
בראשית מ"ד ל"ג

"וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר"                

(ועיין ספורנו שם)

דברים י' י"ב    

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם..."

(ועיין רש"י שם)

שמואל א', י"ב י"ג

"וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם... וְהִנֵּה נָתַן ה' עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ..."

ירמיהו ב' י"ח

"וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר..."

פרק ל"ב פסוק ל"ב

"וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ"

רש"י:

ד"ה ועתה אם תשא חטאתם: הרי טוב, איני אומר לך מחני; ואם אין – מחני.
וזה מקרא קצר וכן הרבה.

ספורנו:

ד"ה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך: הן תרצה לשאת חטאתם והן שלא תרצה, מחה את הזכויות שלי מספרך ושים לחשבונם, כדי שיזכו לסליחה.

פרק ל"ב פסוק ל"ד

"וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ"

רש"י:

ד"ה אל אשר דברתי לך: יש כאן "לך" אצל דיבור במקום "אליך" וכן (מלכים א' ב') "לדבר לו על אדוניהו".

פרק ל"ג פסוק י"ב

"רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי"

רש"י:

ד"ה ראה אתה אומר אלי: ראה תן עיניך ולבך על דבריך. אתה אומר אלי וגו' ואתה לא הודעתני וגו' ואשר אמרת לי (כ"ג) "הנה אנכי שולח מלאך" – אין זו הודעה, שאין אני חפץ בה.

רשב"ם:

ד"ה ראה אתה אומר אלי העל: כדכתיב לעיל (ל"ב ל"ד) "לך נחה את העם".

ד"ה ואתה לא הודעתני: אלא (ל"ב ל"ד) "הנה מלאכי ילך לפניך" ואיני חפץ כי אם בלכתך עמנו בעצמך.

פרק ל"ג פסוק ט"ז

"וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"