המשל הרביעי
במדבר פרק כד, פסוקים יד - כב
א. | השוואה בין המשל השלישי והרביעי |
השווה:
המשל השלישי |
המשל הרביעי |
ג': "נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר |
ט"ו: "נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר |
ד': "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל |
ט"ז: "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל |
1. |
התוכל להסביר את ההבדל בין הפתיחה למשל השלישי ובין הפתיחה לרביעי? |
2. |
"נאום": שם במשקל "גבול", "כרוב" ומשמעו דבר אלוקים. ו"נאום בלעם" פירושו דבר אלוקים בפי בלעם. וכן כולם מבלי יוצא, ולא יתכן להשתמש בו בדברי חול כמו שרגיל בדברי פיטנים. ואף שנמצא פעם אחת בלשון משנה "ונומיתי לו" – אין מזה ראיה שהוא מגזרת "נאום", ואף אם הוא מגזרתו, לשון חכמים הוא, אבל אינו מעולם לשון עברי. ופעם אחת נמצא בכתוב בפעולת ללעג ולצחוק על נביאי השקר (ירמיה כ"ג) "הלוקחים לשונם וינאמו נאום", שניהם ללעג על הרשעים, "הלוקחים לשונם", כאילו לשונם מדברת לקח, שהוא דיבור מוסר ולימוד דעת, כמו (דברים ל"ב) "יערף כמטר לקחי", "וינאמו נאום" – פותחים כל שקריהם ב"נאום" כאילו הוא דבר אלוקים ונבואה. אבל אין משפטו להתפעל, לומר "נאמו" , "נאמתם", נאמת"...
|
3. |
שד"ל: "מחזה שדי": שרואה העתידות בחזיונות וחלומות היורדים מאל שדי... מה תיקן שד"ל בפירושו, איך אפשר היה להבין את פסוקנו מבלעדי פירושו? |