הברית

העמק דבר, פסוק ט"ו:

ד"ה כי אתם ידעתם: מכאן עד מקרא כ"א הוא עניין בפני עצמו, הנוגע לברית אשר כרת עם ישראל.

פסוק כ"א:

 ד"ה ואמר הדור האחרון: הוא דרוש בפני עצמו השייך לעניין הברית.

פסוק ט"ו

"כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם"

ר' יעקב צבי מקלנבורג, הכתב והקבלה:

ד"ה אשר עברנו: לדעתי אין זה כפל לשון העברה והעתקה ממקום למקום, דאם כן האחד הוא למותר, אבל מילת עברנו עניינו כאן כמו (שמות ל"ו) "ויעבירו קול במחנה", (ויקרא כ"ה) "תעבירו שופר בכל ארצכם", שעניינם הכרזה בקול להודעת הדבר (בעקאנט מאכונג) וישמש לכוונה זו גם בלי התקשרות המילה "קול" כמו (שמואל א' ב') "אשר אנכי שומע מעבירים עם ה'", ופירש רש"י: השמועה אשר עם ה' מעבירים, מוציאים עליכם, ומזה העניין (שמות ל"ג) "אני אעביר כל טובי לפניך" ב"כי תשא".
וכן "עברנו" כאן, כלומר "נודענו", דומה ללשון אשכנזי (וויר האבען ערפאהרען), כל העניינים המפורסמים אשר נודענו בכל הגויים אשר עברתם ביניהם.

ר' מאיר שמחה מדוינסק, משך חכמה:

ד"ה כי אתם ידעתם... אשר עברתם. הוא על דרך המוסר ותוכחה. כי משל לאחד שהלך עם בנו בעיר אצל בית הזונות ובנו עמד והסתכל שם, ואחר כך הניח האב את בנו לבדו ואמר לו: "ראה בני, לא תחטא ולא תכשל אצל בית הזונות אשר עברתי", כי אביו לא עבר שם רק בשיתוף השם, אבל לא עמד שם להסתכל.
כן רמז להם משה לישראל: הלא אתם עברתם אצל הגויים בעלי השיקוץ, כי נכשלו בשטים ונלכדו ברשתם ויזבחו לעצביהם ונצמדו לבעל פעור, מה שלא ייתכן ליחס זה אצל משה ואצל בני העלייה, רק העברה בשיתוף השם.

פסוק ט"ז

"וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם"

מלבי"ם:

מלשון (קהלת א' ט"ז) "ולבי ראה הרבה חכמה", הוא עניין השגה.

ר' דוד הופמן:

"ותראו" מלשון (דברים י"ב י"ג) "בכל מקום אשר תראה".

פסוק כ"א

"...  וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה"

פסוק כ"ג

"וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת..."

פסוק כ"ד

"וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתָם..."

 רשב"ם, פרק ט' פסוק כ"ב:

ד"ה ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום... ואתפלל אל ה' ואומר...: מי האיש החכם ייתן לב ויבן, למה הוצרך לכפול כאן כפילת ארבעים יום? וכי דרך המקרא לכפול ולחזור דבר, ללמד כשנפלתי לפני ה' ארבעים יום כך וכך נתפללתי? למעלה היה לו לומר, ולא היה צריך לחזור ולכפול, כדי להודיע לישראל בלשון זו התפללתי?
אפס חכמה גדולה יש כאן ולהוכיח לישראל בא: שמא תאמרו: "והלא חטא גדול כמעשה העגל והועילה תפילתו של משה וניצלנו, אף בארץ ישראל – אם נחטא יועילו לנו תפילות הנביאים!"
אמר להם משה: לא תועיל לכם תפילה בארץ ישראל! כי עתה לא נתכפר לכם אלא כדי שלא יתחלל שמו, שהרי כך התפללתי (דברים ט' כ"ז-כ"ח) "זכור לעבדיך... פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלתי יכולת ה' להביאם" ולכך לא נתחייבתם מיתה במדבר. אבל לאחר שיהרג לפניכם שלושים ואחד מלכים וינחילם את הארץ, אז יוציאכם ויגרש אתכם מן הארץ, שאין כאן עוד חילול השם, לאמר האומות "מבלתי יכולת ה'", אלא יאמרו הגויים: "ישראל חטאו לו", כמו שמפורש באתם נצבים: "ואמרו כל הגויים: על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת, מה חרי האף... ואמרו: על אשר עזבו את ברית ה' אלוהי אבותם... וילכו ויעבדו אלוהים אחרים וישתחוו להם... וייחר אף ה' בארץ ההיא... ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחימה ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה".

אברבנאל:

יזכר עתה בכתובים האלה, איך כל יושבי ושוכני ארץ יכירו וידעו שבהשגחת השם יתברך נענשו על חטאם, ושלא היה חרבנם והפסדם בדרך טבעי או מקרי, כי אם בעונש אלוקי.
ולזה אמר, שהדור האחרון אשר יקומו מאחרי אבותם וכן הנכרי, כולם ידברו בזה העניין. אם הנכרי דרך השאלה אשר ישאל ואם הדור האחרון בדרך התשובה שישיב לנכרי, איך נענשו על חטאתם. והיה השואל והמשיב שניהם יעידו יגידו, שהיתה רעתם וחרבנם מפני ההשגחה ושלא היה במקרה ובהזדמן או מפני התקוטטות בני אדם אלה עם אלה כדרך העולם.