גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

הוראות המילה "חודש"

ב.

שמות החודשים

ג.

"ראשון" למציאותם הבחירית

ד.

מגמת חג הפסח

פרשת ויקרא
שנת תשכ"א

פרשת "החדש הזה לכם"

שמות פרק יב, פסוקים א - כ

א.  הוראות המילה "חודש"

פסוק ב'

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"

מכילתא בא ב':

ר' ישמעאל אומר: משה הראה את החודש לישראל ואמר להם: כזה היו רואין וקובעין את החודש לדורות.

מכילתא בא ז':

"החדש הזה" זה ניסן. אתה אומר "זה ניסן" – או אינו אלא אחד מחדשי השנה? כשהוא אומר (שמות כ"ג ט"ז) "וחג האסיף תקופת השנה" אמרת: צא וראה, איזה חודש שיש בו אסיף ותקופה ושנה יוצאת בו וקרוי שביעי? אי אתה מוצא אלא תשרי. לאחר שלמדת ששביעי זה תשרי. ראשון זה ניסן.
ואף על פי שאין ראייה לדבר – זכר לדבר: (אסתר ג' ז') "בחדש הראשון הוא חדש ניסן".

רש"י:

ד"ה החדש הזה: הראהו לבנה בחידושה ואמר לו: "כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש". ואין המקרא יוצא מידי פשוטו: על חודש ניסן אמר לו: זה יהיה ראש לסדר מנין חדשים, שיהא אייר קרוי שני, סיון קרוי שלישי.

1.

הסבר מהן שתי הוראות המילה "חדש" והבא ראיות לכל אחת מהן מן המקרא.

2.

מדוע אין המכילתא מביאה הוכחה שראשון הוא ניסן משמות י"ג ד': "היום אתם יוצאים בחדש האביב" – והוצרך להביא ראייתו מתשרי שהוא שביעי?

3.

מדוע אין חכמינו רואים את הפסוק באסתר (ג' ז') כראיה, ורואים אותו רק כ"זכר לדבר"?

4.

מה ראה רש"י להכריע שההוראה השניה היא פשוטו של מקרא ולא הראשונה?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר