טומאת יולדת+הפטרת מחר חודש
ויקרא פרק יב
גיליון זה עוסק בפרשת תזריע ובהפטרת "מחר חודש".
| א. | שאלה כללית בסידור הפרשיות |
ויקרא רבה י"ד א':
אמר ר' שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה חיה ועוף, כך תורתו אחר בהמה חיה ועוף. הדא הוא דכתיב (ויקרא י"א מ"ו) "זאת תורת הבהמה והעוף" ואחר כך (ויקרא י"ב ב') "אשה כי תזריע וילדה..."
ד"ה אשר כי תזריע: אחר שהשלים תורת הטהור והטמא בנאכלין, הזכיר טמאי אדם, והחל מן האשה היולדת, כי הלידה היא תחילה.
מהו ההבדל בין שניהם בהסברת סדר הפרשיות? |
| ב. | טעם מצות מילה |
תנחומא תזריע ה':
מעשה ששאל טורנוס רופוס הרשע את ר' עקיבא: "איזה מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם?" אמר לו: "של בשר ודם נאים!" אמר לו טורנוס רופוס: "הרי השמים והארץ, יכול אדם לעשות כיוצא בהם?!" אמר לו ר' עקיבא: "לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטן עליו, אלא אמור לי דברים שהם מצווים בבני אדם!" אמר לו: "למה אתם מולין?" אמר לו: "אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני. ולכך הקדמתי ואמרתי לך, שמעשה בני-אדם נאים משל הקב"ה".
הביא לו ר' עקיבא שבלים וגלוסקאות. אמר לו: "אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה ידי אדם. אין אלו נאים יותר מן השבלים?"
אמר לו טורנוס רופוס: "אם הוא חפץ במילה, למה אין הילד יוצא מהול ממעי אמו?" אמר לו ר' עקיבא: "למה שוררו יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו? – ומה שאתה אומר: למה אינו יוצא מהול? לפי שלא נתן הקב"ה את המצוות אלא לצרף אותם בהם".
לכך אמר דוד * (תהלים י"ח) כל אמרת ה' צרופה".
1. |
מהו טעם מצות מילה לפי דעת ר' עקיבא? |
| 2. |
*נראה שנפלה טעות בספרים וצריך להיות "לכך אמר שלמה (משלי ל' ה') כל אמרת ה' צרופה". התוכל למצוא סיבה לכך, למה התאים הפסוק ממשלי כאן יותר מזה שבתהלים י"ח ל"א? |
| 3. |
התוכל להסביר - לפי דברי ר' עקיבא - למה ניתנה מצות המילה לאברהם אבינו (בראשית י"ז) יחד עם שינוי שמו? |
| ג. | סמיכות פרשות |
סמך מפרשת נגעים לפרשה הקודמת המדברת במילה, לומר לך שהמילה דוחה את הנגעים, כי בכל מקום המצוה המוקדמת דוחה את המאוחרת, כמובא בפרשת ויקהל (רש"י שמות ל"ה ב' ד"ה ששת ימים) "הקדים להם הזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת".
|
הסבר, כיצד אין סתירה לכלל הזה ממה שנאמר בסמיכות שבין כיבוד אב לשמירת שבת בפרשת קדושים, רש"י, ויקרא י"ט ג': ד"ה ואת שבתותי תשמורו: סמך שבת למורא אב לומר: אף על פי שהזהרתיך על מורא אב ואם, אם יאמר לך: 'חלל את השבת' – אל תשמע לו. והלא מכאן נראה לכאורה כאילו מוקדם נדחה מפני המאוחר, ולא שמוקדם דוחה מאוחר? |
| ד. | פלא הלידה |
1. |
ויקרא רבא י"ד (ב): (איוב ל"ו) "אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק". ר' לוי אמר תלתי: ר' לוי אמר אוחרי: בנוהג שבעולם אדם חבוש בבית האסורין, אין כל בריה משגחת עליו, בא אחד והדליק לו שם נר, אינו מחזיק לו טובה? כך הקב"ה הולד שרוי במעי אמו ומאיר לו שם נר, הוא שאיוב אומר (כ"ט ג') "בהִלּוֹ נרו עלי ראשי" – אין זה שבח? – הוה "ולפעלי אתן צדק". ר' לוי אמר אוחרי: בנוהג שבעולם אדם חבוש בבית האסורים, ואין כל בריה משגחת עליו, בא אחד והתירו והוציאו משם, אינו מחזיק לו טובה? כך הולד שרוי במעי אמו ובא הקב"ה והתירו והוציאו משם.
|
2. |
ויקרא רבה י"ד (ג) "אשה כי תזריע וילדה זכר" – הדא הוא דכתיב (איוב י' י"ב) "חיים וחסד עשית עמי ופקודתם שמרה רוחי". ר' אבא בר-כהנא אמר אוחרי: בנוהג שבעולם בהמה זו מהלכת רבוצה והולד נתון בתוך מעיה כמין שק, והאשה הזו מהלכת זקופה והולד נתון בתוך מעיה והקב"ה משמרו שלא יפול וימות, הוי (איוב י'): "חיים וחסד עשית עמדי..."
|
| ה. | שנאת שאול אל דוד |
השווה את שיחת דוד עם יונתן בפרק י"ט א'-ג' עם שיחתו בפרקנו כ' א'-כ"ג. מה מלמדת אותנו שנאה זו על התקדמות השנאה של שאול אל דוד? |
| ו. | עצת "מחר חדש" |
אברבנאל, שואל:
במה שאמר לו יונתן "מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך... ובאת אל המקום..." והעצה הזאת כבר יעצה דוד והוא אשר זכרה ראשונה, כמו שאמר קודם לזה (ה') "ויאמר דוד אל יונתן: הנה חדש מחר... אם פקד יפקדני אביך..." ואם דוד הוא אשר התחיל בה ואמרה, מה ראה יונתן לחדשה אחר כך אליו?
נסה ליישב קושייתו!
| ז. | מילת "פקד" |
"וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ"
רש"י:
ד"ה ונפקדת: אבי יפקדך וישאל, היכן אתה?
ד"ה כי יפקד מושבך: שיהיה מושבך חסר שאתה יושב בו.
ד"ה ונפקדת: לשון זכרון.
ד"ה כי יפקד: לשון חסרון.
סגל:
ד"ה ונפקדת: ישימו לב לך וירגישו בחסרונך.
ד"ה יפקד: כשישימו לבם למקום ישיבתך ויראו שהוא ריק.
1.
מה ההבדל ביניהם מבחינה לשונית?
2.
הבא הוכחה מפסוקי המקרא לשתי הוראות מילת 'פקד' המובאות ברש"י.
שאלה קשה
