הפטרה שניה מג' דפורענותא
ירמיהו פרק ב, פסוקים ד - כח
| א. | תיאורי ירידת ישראל |
השוה את תיאור ירידת ישראל בפסוקים ד'-י"ג לתיאור ירידת ישראל בפסוקים י"ד-ט"ז. מה ההבדל בין שתי ירידות אלה? |
| ב. | הטענות על הנביאים והכהנים |
"הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה'
וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי
וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי
וְהַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ"
1.
השוה לדבריו על הכהנים ועל הנביאים את דברי הנביא:
"רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ
וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ
וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה"מיכה ג' ה'
"כֹּה אָמַר ה' עַל הַנְּבִיאִים הַמַּתְעִים אֶת עַמִּי
הַנֹּשְׁכִים בְּשִׁנֵּיהֶם וְקָרְאוּ שָׁלוֹם
וַאֲשֶׁר לֹא יִתֵּן עַל פִּיהֶם וְקִדְּשׁוּ עָלָיו מִלְחָמָה"מה בין האשמות ירמיהו על הכהנים בפרקנו לבין האשמות מיכה בשני המקומות הנ"ל?
2.
השוה את דברי ירמיהו על הנביאים בפסוקנו לדברי מיכה הנ"ל על הנביאים ודברי ירמיהו עצמו על הנביאים:
"הִנְנִי עַל הַנְּבִיאִם נְאֻם ה'
הַלֹּקְחִים לְשׁוֹנָם וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם"מה בין טענותיו על הנביאים במקומנו לבין טענותיו שם ולבין טענות מיכה?
| ג. | בביאור הפסוק "גם בני נף" וכו' |
"גַּם בְּנֵי נֹף ותחפנס יִרְעוּךְ קָדְקֹד"
1.
מדוע אין להסביר עתיד של "ירעוך" כעתיד של "ישאגו כפירים" בפסוק שלפניו, כלומר אין לפרשו כהווה ממושך כי אם כעתיד ממש?
רש"י:
"גם בני נף ותחפנס" הם מצרים שאתם בוטחים עליהם לעזרה, "ירעוך" – ירוצצו גולגולתכם.
רד"ק:
"ירעוך" – ישברוך, כמו ישעיהו כ"ד י"ט: "רעה התרועעה הארץ", ומה שאמר "קדקוד", כי מת הקדקוד מכה רבה, מוחצת הראש באמצע.
שד"ל:
ירעו על קדקדך, ולי נראה שמליצה זו על דרך (תהלים קכ"ט) "על גבי חרשו חורשים", כן ירמסו אותך תחת כפות רגליהם, כאילו קדקדך יהיה להם מקום מרעה.
2.
התוכל להביא מפסוקי פרקנו וכן מפסוקים שבפרקים ה'-ו' סעד לפירושו של שד"ל?
ועיין גם בפרק ד' ט"ז-י"ז.
| ד. | מובנה של מילת "ועתה" |
"וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת
מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר"השוה לפסוקנו:
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם... "
ועיין רש"י שם:
ועתה ישראל - אף על פי שעשיתם כל זאת עודנו רחמיו וחבתו עליכם ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם כי אם ליראה.
"וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ..."
הסבר (בעזרת הדוגמאות הנ"ל) מה מובנה של מילת "ועתה" בפרקנו ומה הקשר בו היא מקשרת את פסוקנו לפסוקים הקודמים?
| ה. | משל בושת הגנב |
"כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל"
רד"ק:
כן הובישו: היה להם להוביש (=להתבייש)
הגנב הנתפש אינו בוש מפני שגנב, רק מפני שלא גנב. הבושה שלו היא רק מפני כי נתגלתה רעתו בקהל, לא מפני המעשה עצמו... הנה רק כבושת גנב, שהבושה שלו אינה על הגניבה, רק על "כי ימצא" על שנתפש, על המקרה שקרה לו ע"י הגנבה, כן הובישו בני-ישראל, לא בושו על דרכם הרע, רק על הרעות שהשיגו בעבורו.
מה מאלץ את המלבי"ם לפרש בדרך זו, שלא כפירוש הרגיל (כגון של רד"ק) ולשים את נקודת הכובד על "כי ימצא"?
| ו. | שאלות בפסוקים כ"ז, כ"ח |
"אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ ילדתני
כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ"פסוק כ"ח
"וְאַיֵּה אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ יָקוּמוּ אִם יוֹשִׁיעוּךָ..."
רש"י:
ובעת רעתם יאמרו אלי קומה והושיענו, וכן תרגם יונתן "ובעידן דבישתא אתיא עליהון, כפרין בטעותהון ומודי קדמי ואמרין רחם עלנא ופרוקנא". (כופרין באליליהם ומודים לפני ואומרים...)
1.
העתק את שני הפסוקים הנ"ל בסימני פיסוק.
2.
מה ראה רש"י להוסיף את דברי תרגום יונתן, ומפני איזו אי-הבנה בפסוק רצה לשמרנו?
3.
מה בין הוראת "רעתם" שבפסוקנו לבין הוראת "רעתם" שבפרק א' פסוק ט"ז:
"וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אוֹתָם עַל כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים...."?
4.
היכן מצינו בנביאים ראשונים תיאור התנהגות זו (של ישראל) של "ובעת רעתם יאמרו: קומה והושיענו"?
5.
בפסוק כ"ח פונה הנביא אל כל ישראל בדברי לעג לאליליהם. הידועים לך בנביאים ראשונים דברי מי שלועג לאלילים ולאזלת ידם בדברי לעג דומים לדברי ירמיהו כאן?
שאלה קשה
