הפטרה

רד"ק, מקדים לפרקנו:

וכתובה שירה זו בספר תהלים ומתחלפת במקומות ובמלים והענין אחד.

רד"ק, בתהלים י"ח א':

וזאת השירה כתובה בספר שמואל אלא שמתחלפת בכמה מקומות במילות, והענין אחד. וזאת השירה חיבר אותה בסוף ימיו כשהניח ה' לו מכל אויביו.

אברבנאל, בהקדמה לשירה בשמואל:

...ודעתי נוטה שהשירה הזאת דוד חברה בבחרותו בהיותו בתוך צרותיו ועשאה כוללת לכל הצרות, כדי שבכל פעם ופעם שהיה הקב"ה מצילו מכל צרה היה משורר השירה הזאת, והיתה אם כן שגורה בפיו כדי להודות להשם על כל תשועה שעשה עמו; וזהו אמרו 'וידבר...' רוצה לומר שבכל יום ויום שהיה מציל אותו ה'... היה דוד משורר את השירה הזאת.
...ואין ספק שהשירה הזאת כתבה דוד בספר תהלים עם שאר המזמורים ושבאו בה חילופים ממה שאמר כאן במילות, באותיות, במאמרים, וראוי שנשתדל לתת בזה הסיבה וטעם מספיק...
ואשר אחשבהו אני בזה הוא, שספר תהלים חיברו דוד בסוף ימיו להנהגת המתבודד ולסדר לפניו התפילות והתחנונים אשר יתפלל כל אדם בעת צרותיו, והביא המזמורים אשר אמרם בימים הראשונים על צרותיו, כדי שבהם יתפלל המתבודד בבוא עליו צרה דומה למה שבאה על דוד, ואם יהיה נרדף מאויביו, יאמר (מזמור ג') "לדוד בברחו מפני אבשלום", ואם יארבו לדמו יאמר (נ"ד) "בבא הזיפים"... ואם יבקש על תלמוד תורה יאמר האלפא ביתא שירחיב לבו בתלמוד תורה (קי"ט)... וכן כולם כתבם וקבצם בספרו לזה התכלית, לתת למתבודדים סידור דברים ודברי תחנונים להתפלל בהם לה'...
והנה השירה הזאת שהיתה נהוגה בפי דוד לאמרה על תשועותיו, ראה לכתבה בספר תהלים... וכאשר העתיקה וכתבה ראה לשנות בה דברים ממה שהיה אומר בה בזמן התשועות, אם לתיקון דבר ואם לביאור הכוונה, כי בראשונה היתה מיוחדת לו בינו למקום והוא הא-ל יתברך היה מבין כוונתו, אבל כאשר רצה לכתוב אותה על ספר לתתו בפי המתבודדים, הוצרך לפרש דברים כדי שלא יטעו בהבנתם, כי אין ראוי שנחשוב שבאו חילופים גדולים או קטנים, אם לא לסיבת מה.
והנה לכל שינוי ענין ולקיומו סיבה, כמו שאמר החוקר. ואני חיפשתי בשירה בשני המקומות האלה ומצאתי בה שבעים וארבעה חלופים, ובביאור הפסוקים כאן אזכרם אחד לאחד ואתן כפי דעתי הסיבה באותו חילוף, כפי הכוונות שזכרתי.

אברבנאל, בסוף פרקנו:

הנה התבארנו בזה שבעים וארבעה מיני החלופים שמצאתי בדברי השירה הזאת ממה שבא בכאן למה שבא בספר תהלים, וסימנם (תהלים ע"ג מ"ז) "עד אבוא אל מקדשי א-ל אבינה". וממה שפירשתי בהם תדע שבכולם היה התיקון והביאור האמתי, כפי מה שנכתבה השירה בספר תהלים, כי היו הדברים כאשר נכתבו יותר נחקרים ונשרשים מהנאמרים בעל פה כמו שהיתה השירה הזאת.

מ"צ סגל, ספרי שמואל (ירושלים תשט"ז), בהקדמה לפרקנו:

כל דברי השירה מתאימים יפה לדוד ומאורעות מלכותו. החלק הראשון של השירה מתפרש יפה על מצוקת דוד בראשית המלחמה עם הפלשתים... החלק השני מתפרש יפה על נצחונותיו הגדולים המסופרים בשמואל ב' פרק ח' ו'-י"א... דברים אלה אינם נאותים בפי שום מלך או משורר בישראל אלא רק בפי דוד. ויש בשירה גם רמז למרידות בישראל נגד דוד... לפיכך בטלה ומבוטלת היא שיטת השוללים את השירה מדוד... יש שינויים בין ספרנו לספר תהלים וכבר נמנו במסכת סופרים פרק ד': הנוסחה שבספרנו היא בכללותה יותר קדומה.

פסוק כ"א-כ"ג

"יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקָתִי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי
כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה' וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱ-לֹהָי
כִּי כָל מִשְׁפָּטָו לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה"

רש"י, פסוק כ"א:

ד"ה כצדקי: שלא הרגתיו בכרתי כנף מעילו.

פסוק כ"ג:

ד"ה כי כל משפטיו לנגדי: תמיד שמתי אותם לנגד עיני.

רד"ק, פסוק כ"ב:

ד"ה כי שמרתי דרכי ה': יש לפרש בכל המצוות, כלומר אני שמרתי דרכיו והוא שמרני מאויבי.

ד"ה ולא רשעתי מא-לוהי: לא עשיתי ברשע וזדון שיצאתי מדרכי ה' אלא אם כן הייתי שוגג.
ויש לפרש גם כן על דבר שאול:
ד"ה כי שמרתי דרכי ה' ולא רשעתי מא-לוהי: שהייתי גדוף מפניו ונרדף ממנו ולא שלחתי בו יד, כשהיה לאל ידי ויכולתי עליו, כמו שאמר (שמואל א', כ"ו ט') "כי מי שלח ידו במשיח ה' ונקה?" כי עון היה לו אם היה הורגו, אף על פי שהיה רודפו, כי שאול מלך היה.

פסוק כ"ג:

ד"ה כי כל משפטיו היו לנגדי: תמיד, ולא הייתי שוכח אותם.

ד"ה וחוקותיו לא אסיר מני: שלא הייתי מפנה לבי לדברים אחרים, אלא כל זמן הייתי נשמר מכל עון בכל כוחי.

ר' יוסף יעבץ הדורש, (ממגורשי ספרד) בפירושו לתהלים:

פסוק כ"א:

ד"ה יגמלני ה' כצדקי: רמז אל החנית והצפחת (שמואל א', פרק כ"ו) וכבר ידוע, כי לא חטאתי לו ושלחתיו בדרך טובה. ואמר "לנגד עיניו" הוא החוקר לב ובוחן כליות, כי אויביו לא יחשבו כן.

פסוק כ"ב:

ד"ה כי שמרתי: פירש הנזכר בפסוק העליון, והנה הא-ל יתברך רחום וחנון וכתיב שם (יחזקאל כ' י"ז) "ותחס עיני עליהם".

ד"ה ולא רשעתי מא-לוהי: כי היה משיח ה' ולכן לא נגעתי בו, והוא היה רוצה להמית אותי, אף על פי שנמשחתי על פי שמואל.

פסוק כ"ג:

ד"ה כי כל משפטיו לנגדי: וידעתי כי הם צדק ואמת, ואם לא הייתי חייב מאלה הצרות, לא היו מביאים אותם עלי. כיוצא בדבר אתה אומר (בראשית ו' ט') "צדיק היה בדורותיו", כי בדורות ההם לא הרשיע. ואיך יתכן זה? כי את הא-לוהים היה הולך, לא עם האנשים.

ד"ה וחוקותיו לא אסיר מני: ואם נזדמן לידי דבר שלא כהוגן בתחילת המחשבה, לא הרהרתי אחר מידותיו, כי כגבוה שמים מארץ, כן גבהו מחשבותיו ממחשבותי, והיו לי חוקותיו לראיה.