דברי יעקב ללבן ותשובת לבן

פסוק מ"ג

"וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ"

רמב"ן:

ד"ה הבנות בנותי: ...ויותר נכון נראה שהוא דרך חמלה: ולבנותי מה אעשה לאלה אשר לפני, כי נכמרו רחמי עליהן, או לבניהן הנולדים בביתי, והם לי כבני. וזה טעם "אשר ילדו". ואמר זה כמתנצל על דברי יעקב, באתי אחריך לראות בנותי, ומה אוכל לעשות להם טובה או לבניהם ועתה אטיב להם, שתכרות לי ברית שלא תענה אותן...

הכתב והקבלה:

ד"ה הבנות בנותי: ומה זה יראת פן אגזול אותם מעמך? וכי גזלה היא אם אקח מה שהוא שלי?!

ד"ה והצאן צאני: ומה אתה מתרעם בהחליפי משכורתך, הלוא כל הצאן שתחת ידך הם שלי, ורק בהשתדלות תחבולות מרמה השגתם. ולא מן הדין והחלפת התנאים שביני לבינך שנה שנה. אין זו חליפת משכורת שנתחייבתי בו, רק חליפת מתנה אשר מטוב לבבי נתתי לך.

ד"ה וכל אשר אתה רואה לי הוא: ובאמת משמושי וחפושי את כליך למצוא בתוכם מה שאינו שלך היה ללא צורך, כי כלם שלי... בידים ריקניות באת אלי ובידים ריקניות תצא ממני (אילו שלחתיך ריקם)... ובמצער על שהוזהר מאלוהים לבלי עשות להם רע ואמר:

ד"ה ולבנותי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו: הוסיף מלה "לאלה" כדרך השונא המדבר לרעהו שאינו יכול להסתכל בו וכמסתיר פנים ממנו. וכן הוסיף

ד"ה אשר ילדו: כאלו היו בנים זרים ואין לו בהם קרבת דעת ונטיית אהבה. וטעמו: מה אוכל לעשות להם היום, אחרי אשר הוזהרתי לבל נגוע בהם לרעה.

ד"ה ועתה לכה ונכרתה ברית: אחרי אשר העיז איש הרשע בפניו לצדק נפשו בכל תועבותיו אשר עשה, חזר לאחוז בדרך הרשעים הדוברים שלום על רעיהם ורעה בלבבם ומתאמצים להלביש תועבותיהם בבגד תפארה למען התכבד בעיני הרואים להצטדק בפניהם. ככה הבליעל הזה אחרי הראותו לעיני אחיו בדברי כזביו שהוא נקי וחף מכל פשע, והאשמה תלויה בראש יעקב, עשה את עצמו כמרדף אחר השלום לאמור: מה שהיה עד עתה כבר חלף והלך ולא יזכר עוד, אבל מהיום והלאה אל תרשיע נגדי, ולא תוסיף עוד חטא על פשע...