חטא מסה ומריבה
שמות פרק יז, פסוקים א - ז
עיין גם גיליון בשלח תש"ז העוסק בפסוקים אלה!
| א. | ההבדל בין תלונות ישראל |
|
השווה את תלונות ישראל בפרקנו (פסוק ג') לתלונותיהם בקדש (במדבר כ' ד'-ה'). מהו ההבדל בין דברי תלונותיהם פה ושם? |
| ב. | "ויסעו כל עדת..." |
"וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה'"
ואמר שנסעו ממדבר סין, שחנו שם בנסעם מאלים, והלכו למסעים רבים, שעשו על פי ה', ואחרי כן חנו ברפידים, ואמר זה דרך קצרה כי בנסעם תחילה ממדבר סין חנו בדפקה ואחרי כן באלוש ומאלוש לרפידים, וזה טעם "למסעיהם". כי היו להם מסעים ממדבר סין אל רפידים, ולא באו שם במסע הראשון, אבל לא בא עתה אלא לפרש תלונותם, כי בתחילת בואם במדבר ההוא ילונו על הלחם, ועתה יריבו על המים.
ד"ה ואין מים לשתות העם: כאשר באו אל המקום ההוא ולא מצאו שם עינות מים, מיד עשו מריבה עם משה וזה טעם "וירב העם עם משה", כי התלונות במקומות שנאמר בהם "וילונו" היא תרעומת שהיו מתרעמים על עניינם, לאמר: מה נעשה?! מה נאכל?! מה נשתה?! אבל "וירב" – שעשו עמו מריבה ממש ובאו עליו לאמור: "תנו לנו מים" אתה ואהרן אחיך, כי עליכם הדבר ודמינו עליכם. ומשה אמר להם: "מה תריבון עמדי? מה תנסו את ה'?!" – כי הריב הזה לנסות את ה' הוא, היוכל תת לכם מים, כי אם תחרישו ותתפללו אליו, אולי יענה אתכם. וכן היה הדבר בלבם לנסות, כאשר אמר (ז'): "ועל נסותם את ה' לאמור: היש ה' בקרבנו אם אין?!
ואז רפתה רוחם מעליו ועמדו יום או יומים מסתפקים במים שבכליהם ואחרי כן "ויצמא שם העם למים וילן העם על משה" (ג) – כענין התרעומת אשר הם עושים בכל מקום בבקשם דבר.
1. |
מה הסתירה בין מקומנו לבין במדבר ל"ג, ואיך מיישבה הרמב"ן? |
| 2. |
איך מפרש הרמב"ן את המלים "ואין מים לשתות העם", ומה המריצו לפרש כן? |
3. |
מה בין "וירב" לבין "וילן", לדעתו? |
4. |
מניין לרמב"ן שבין המסופר בפסוק ב' לבין המסופר בפסוק ג' עברו כמה ימים? |
5. |
השווה לדברי הרמב"ן כאן את דבריו בדברים ו' ט"ז, ד"ה לא תנסו את ה'. האם מסביר הרמב"ן שם מושג זה של "נסות את ה'", כשם שהוא מבארו כאן, או שנתן הוא לו שם משמעות אחרת? (ועיין גיליון ואתחנן תשי"א, 1, 2, 3!) |
| ג. | "וירב העם עם משה" |
"וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה"
מזכיר "העם" ולא "כל העם" (כאשר הזכיר בדבר המן), כי שתי כיתות היו: האחת - אין להם מים לשתות, והיא העושה מריבה עם משה; והשנית - יש להם מים שהביאו מאלוש, והיא הרוצה לנסות את ה', אם יתן מים. כאשר יפרש תנו לנו מים: למשה ואהרן מדברים... והנה השיב (משה) למריבים עמו, "מה תריבון עמדי" – נצעק כולנו אל ה'; ואמר למנסים "מה תנסון את ה'?"
1. |
מניין לראב"ע שהיו שם שתי כיתות? |
2. |
העומדים דבריו כאן בסתירה לדבריו בשמות ט' ו' ד"ה ויעש ה'? |
| 3. |
מצא מקום שני בפרשתנו, שיש ליישבו בדרך של כיתות כיתות! |
| ד. | שאלות כלליות |
"מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי"
פסוק ה'
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם"
תנחומא שמות כ"א:
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: כך אתה אומר: "עוד מעט וסקלוני"? עבור לפני העם – נראה מי סוקל אותך?! התחיל עובר, עמדו כל ישראל לפניו ונהגו בו כבוד ומורא. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: כמה פעמים אני מצוה אותך עליהם, שלא תקפיד כנגדן, אלא הנהיגם כרועה הצאן, שבשבילן העליתי אותך, ובשבילם תמצא חן וחסד וחיים וכבוד לפני.
רש"י:
ד"ה עבור לפני העם: וראה אם יסקלוך, למה הוצאת לעז על בני?!
(ועיין גיליון תצוה תש"ז שאלה ב!)
1. |
היכן מצינו במקרא ובמדרש שתבע ה' עלבון ישראל מיד נביאו? |
2. |
כיצד מעבד ומנסח רש"י את דברי חז"ל בפירושו? |
