גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

רעיונות השירה

ב.

אליגוריית השמים והארץ

ג.

שאלות לשון וסגנון

ד.

בביאור "שחת לו לא בניו מומם"

ה.

שאלות בדברי תרגום אונקלוס

פרשת האזינו
שנת תשכ"ט

שירת האזינו

דברים פרק לב

א.  רעיונות השירה

דב רפל, במאמרו "שירת האזינו" (בית מקרא תשכ"ז חוב' ג' עמ' 13) אומר על פסוקיה הראשונים של שירתנו:

בפסוקים א'-ח' של השירה חוזרת השירה על הכתוב בספר בראשית פרקים א'-י"א. על סיפור המעשים מוסיפה השירה דברי הערכה למאורעות ולמעשים. צמצום זה של י"א פרקים בפסוקים מעטים לא היה יכול לכלול גם משהו מן החידוש, אילו לא נקט הכתוב בדרך מיוחדת של קיצור, והיא דרך הרמז. הכתוב מניח שהלומד את השירה יודע היטב את הכתוב בספר בראשית, ודי לו ברמז כדי להבין את המכוון. בתור רמז משתמשת השירה במלים השאובות מספר בראשית. כל מילה השאובה מספר בראשית רומזת לענין, בו המילה הנידונה מופיעה לראשונה בספר בראשית.

1.

מה הן המילים בפסוקים א'-ח' בשירתנו השאובות מספר בראשית (פרקים א'-י"א), והרומזות להשתלשלות הענינים בספר בראשית בפרקים א'-י"א?

(שים לב: פסוק ה' מכוון לפי דעתו לדור המבול; פסוק ו' לדור הפלגה!)

אחד מחכמי אומות העולם – באומן- קובע שנושא השירה כולה נאמר בפסוק ג', והשירה כולה מגעת לשיאה בפסוק ל"ט המתיחס לפסוק ג'.

2.

האם נכונה תפישה זו של השירה כולה? האם מסכימה היא עם תפישת הרמב"ן המסכם את רעיונות השירה בפירושו לפסוק מ' ד"ה כי אשא אל שמים ידי החל מן "והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד" (דברי הרמב"ן האלה הובאו בשלמותם בגליון האזינו תשי"ח).

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר