הברכה לבנימין

התוכל להסביר את הסדר בו מתברכים השבטים, ביחוד את הסיבה להקדמת בנימין ליוסף?

מי הנושא (או הנושאים) בפסוק זה?

פעמיים נאמר "עליו" בפסוקנו – למי מוסב הכינוי?

אור החיים:

ד"ה לבנימין אמר: תיבת "לבנימין" הוא דברי משה ותיבת "אמר" הוא דברי הכתוב, שאם לא כן במה יובן הדבר שעל בנימין הוא אומר, וכן "ליוסף" וכן "לזבולון" וגו'.

הסבר למה לא אמר בעל אור-החיים דברים אלה גם לפסוק ח' "וללוי אמר".

הרבה תשובות ניתנו לשאלת הספרי:

"מפני מה זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו?"

וזו אחת מן התשובות:

שד"ל:

הידידות והקרבה הזאת, נראה לי שהיא נבואה על מה שנשאר שבט בנימין דבק במלכות בית דוד ובעבודת ה', ולא התחבר לעשרת השבטים עם ירבעם. ולא הזכיר זה אצל שבט יהודה כי לא לצדקה תחשב להם כל כך, מאחר שהיה דוד ממשפחתם.

התוכל לתת תשובה אחרת לשאלה הנ"ל, מבלי להיזקק לדברי נבואה על מה שעתיד לעשות שבטו של בנימין?

מעלתו המיוחדת של בנימין נרמזת גם בלשון הברכה השונה בנקודה אחת מסגנון ברכת כל שאר האחים.

מהו המיוחד בלשונה-סגנונה של ברכת בנימין הרומז למעמדו המיוחד של בנימין?

רש"י:

ד"ה חופף עליו: מכסה אותו ומגן עליו.

הפועל "חפף" אין לו אח במקרא. התוכל למצוא סיבה לכך, למה בחר במלה נדירה זו כאן ולא בחר באחד מפעלי השמירה וההגנה הרגילים?

ראב"ע:

ד"ה חופף עליו: על הכבוד שהיה דר בירושלים בחלק בנימין, כי כן כתוב.

לאיזה פסוק או לאילו פסוקים יתכוון באמרו "כי כן כתוב"?

היכן מצינו במקרא "כתף" בהוראה כזו שיוכל פירוש זה להסתמך עליו?

איזה פסוק בתהלים מושפע מפסוקנו זה, ואף שם הבינוהו ופרשוהו כפי שפירשו אותו חז"ל?