גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"ולא תחללו את שם קודשי..."

ב.

מדיני מצות קידוש השם

פרשת אמור
שנת תשי"ז

קידוש וחילול ה'

ויקרא פרק כב, לב

"וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי
וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"

א.  "ולא תחללו את שם קודשי..."

רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ה' הלכה א' (עפ"י גמרא סנהדרין ע"ד):

כל בית ישראל מצווין על קידוש השם הגדול הזה, שנאמר (ויקרא כ"ב ל"ב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ומוזהרין שלא לחללו, שנאמר (שם, שם) "לא תחללו את שם קודשי".

ראב"ע:

ד"ה ולא תחללו את שם קודשי: עם בני אהרן ידבר, כי הפרשה דבקה (כלומר: פסוקנו הוא המשך של פסוקים כ"ז-כ"ח), והם (=הכוהנים) המצוּוים שלא ישחטו להם (=לעצמם) או לישראל אם ובן ביום אחד. והעד שהחל בפרשה אחר כך (כ"ג ב') "דבר אל בני ישראל"; ועד שני "ונקדשתי בתוך בני ישראל".

רמב"ן:

ד"ה ונקדשתי בתוך בני ישראל: על דעת רבותינו מצות עשה שנקדש את שמו במצוות ליהרג עליהן ולא נעבור. וזה טעם "המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים" שהוא טעם יכלול כל המצוות, שראוי לקדש שמו עליהם, בעבור שאנחנו עבדיו אשר גאלנו ממצרים.

העמק דבר:

...משום הכא (משום דעובדי עבודה זרה נוהגין הוללות בימי חגיהם) הזהיר כאן שלא יחולל שם שמים בשמחת המועד כמו באומות העולם בימי חגיהם, מרבים הוללות רעה ולא כן ישראל עם ה'.

1.

מה ההבדל העקרוני בין שלוש הדעות הנ"ל בפירוש פסוקנו?

2.

כל אחת מן הדעות מנמקת פירושה מתוך מיקום פסוקנו בתוך הפרשה כולה. כיצד?

3.

מה ראה הרמב"ם להביא בדבריו בראשונה את חלקו השני של הפסוק, ובשנייה - את חלקו הראשון של הפסוק?

4.

הסבר את שתי ההוכחות שמביא ראב"ע לחיזוק דעתו!

5.

הסבר את דברי הרמב"ן המסומנים בקו, לאלו מצוות התכוון?

6.

כיצד תוכל להוכיח, שסטה בעל העמק דבר כאן מפשוטו של מקרא?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר