גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

מדוע ציוה שימנם לגולגלותם?

ב.

המשך השאלה הכללית

פרשת במדבר
שנת תשי"ז

מנין ישראל

במדבר פרק א

א.  מדוע ציוה שימנם לגולגלותם?

פסוק ב'

"שְא? אֶת-רֹאש כָל-עֲדַת ?ְנֵי-??רָאֵל לְמִשְפְחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם "

הקשה אברבנאל:

והלוא הוא בהיפך שציותה תורה (שמות ל' י"ב) "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם", ופירשו רש"י (שם): "כשתחפוץ לקבל סכום מניינם לדעת כמה הם, אל תמנם לגלגלת, אלא יתנו כל אחד מחצית השקל ותמנה את השקלים ותדע מניינם", ואיך אם כן ציוה כאן שימנם לגולגלותם?

ואלה אחדות מתשובות הפרשנים:

רש"י, פסוק ב':

ד"ה לגולגלגולם: על ידי שקלים, בקע לגולגולת.

רמב"ן, פסוק ג':

ד"ה תפקדו אותם: ענין פקידה וזיכרון והשגחה על דבר כלשון (בראשית כ"א א') "וה' פקד את שרה" והוא פתרונו בכל מקום (=וזהו פירוש המלה "פקד" בכל מקום) – וגם "פיקדון" מפני ששמירתו והשגחתו עליו; וכאשר ציוה למנות עם ישראל אמר "תפקוד אותם" לרמוז שלא יספרם, רק שיתנו כופר נפשם מחצית השקל, ובהם ישגיח ויזכור מספר העם.
ואמר בדוד (שמואל ב' כ"ד) "מספר מפקד העם", כי ידע מספרם בפקודת הכופר, כי רחוק הוא אצלי שלא ייזהר דוד במה שאמר הכתוב (שמות ה' י"ב) "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם". ואם אולי טעה דוד, למה לא עשה יואב שקלים, והיה דבר המלך נתעב אצלו, והוא אמר לו (דברי הימים א' כ"א): "הלא אדוני המלך כולם לאדוני לעבדים, למה יבקש זאת אדוני? למה יהיה לאשמה לישראל?" ולמה לא ימנם יואב בשקלים שלא יחטא?
אבל כפי דעתי היה הקצף עליו בעבור שמנאם שלא לצורך, כי היה יוצא למלחמה, ולא היה עושה בהם (=בצבאותיו) דבר בעת ההיא רק (=כל כונתו) לשמח לבו, שמלך על עם רב, והוא מאמר יואב (שמואל ב' כ"ד): "ויוסף ה' אלוקיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדוני המלך רואות – ואדוני המלך למה חפץ בדבר הזה?...".

רלב"ג, שמואל ב' כ"ד:

היה החטא כשדוד משיח אלוקי יעקב ונעים זמירות ישראל שם בשר זרועו בבטחו על רוב עמו, ולא היה ראוי שישים בטחונו ברוב עם הדרת מלך, כי אם בה' לבדו, שאין מעצור בידו להושיע ברב או במעט.

אברבנאל:

...וכבר פירשתי בסדר כי תשא שלא היתה המצוה ההיא ממחצית השקל, שיתנו בעת המניין מצוה לדורות שיעשו כן תמיד, אלא עצה נכונה, שכאשר ירצה למנות את העם מדעתו ורצונו שיעשה כן, ויועילו בזה שיתנו כל העם כסף הבקע לגולגולת למלאכת המשכן לצורך האדנים... אם כן היה המניין ההוא מפני צורך הבקע ולא הבקע להכרח המניין, אם היה ה' יתברך מצוה למנות, כי "שומר מצוה לא ידע דבר רע" (קהלת ח'). לכן עתה שהיה המניין הכרחי בעם, ציוה יתברך שיעשה אותו מבלי בקע מפחד המגפה, כי שלוחי מצוה אינם ניזוקים (תהלים צ"א) ואל יירא ואל יחת מ?ֶבר באופל יהלך, מקֶטֶב ישוד בצהרים (המליצה לקוחה מתהלים צ"א ו').

ומה שפירש רש"י, שנמנו בפעם הזו (במדבר א') גם אז על ידי שקלים – כבודו במקומו מונח – אינו אמתי בפירוט הכתובים, כי המה יעידון יגידון שלא נמנו ישראל על ידי שקלים, כי אם לגולגלותם.

אברבנאל, א', שמואל ב' כ"ד:

אומר אני שלא היה גדל החטא מצד עצמו, כי אם כפי החוטא ומעלתו, כי דוד שבטבעו היה שפל רוח, כמו שאמר (תהלים קל"א) "ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני" והיה נשען באלוקיו, כמו שאמר (תהלים ע"א) "בך ה' חסיתי ובה' בטחתי" ואמר (שם קי"ח) "טוב לחסות בה' מבטוח באדם", ומאשר שימש בשלמות גדול ודבקות נמרץ שבעים שנה, ולבסוף נעשה גבה עינים ורחב לבב ויבטח ברב עמו ויתהלל במתת שקר, בצואתו את יואב שימנה את העם להתגאות בו על אויביו, לכן היה ראוי לעונש גדול...

1.

במה חולק אברבנאל על רש"י ועל הרמב"ן?

2.

למי משתי הדעות יש להביא סימוכין מדברי ספר החינוך, בכי תשא:

מצות עשה שיתן כל אחד מישראל מחצית השקל מבן עשרים שנה ומעלה בין עשיר בין עני בכל שנה ליד הכהנים... והיו מניחין הכל בלשכה אחת במקדש ומשם היו מוציאין לקנות תמידין ומוספין...

3.

מה כוונת אברבנאל בהבליטו בתקיפות את התנגדותו לדעת רש"י, מפני איזו טעות רצה להצילנו?

(שים לב לשימושו בתהלים צ"א – לשם מה הביא פסוק זה?)

4.

במה חטא דוד המלך לפי הנחת הרמב"ן בפירוש מקומנו, ובמה חטא דוד לפי הנחתו של אברבנאל?

5.

לפי מה הן הראיות מלשון הכתוב בבמדבר א' נגד דעתו של רש"י?

6.

התוכל להביא ראיות מפרטי הסיפור בשמואל ב' כ"ד לתפישתו של רלב"ג?

7.

לאיזו דעה אפשר להביא סעד מדברי יואב, דברי הימים א', כ"א ג'?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר