"אלה תולדות נח"

לפסוק ראשון בפרשתנו עיין גם גיליון נח תשי"ז, שאלה ב.

רש"י:

ד"ה אלה תולדות נח נח איש צדיק: הואיל והזכירו סיפר בשבחו, שנאמר (משלי י') "זכר צדיק לברכה".
דבר אחר: לימדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים.

רד"ק:

אלה תולדות נח: "תולדות" פירושו הקורות שקרוהו בדבר המבול ואחריו, וכן (בראשית ל"ז) "אלה תולדות יעקב", כי הקורות הם תולדות הימים, וכן אמר (משלי כ"ז) "כי לא תדע מה ילד יום".

פסוק ט'

"צדיק תמים היה בדורותיו"

תנחומא באבער נח ה':

מהו "בדורותיו"? יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי. צדיק בדורותיו ולא בדורות אחרים. משל למה הדבר דומה? - אם יתן אדם סלע של כסף בתוך סלעים של נחושת, אותה של כסף נראית נאה. כך היה נח: נראה צדיק בדור המבול. יש דורשין אותו לשבח. כיצד? - משל לחבית של אפרסמון, שהייתה נתונה בקבר, והיה ריחה טוב, אילו היתה בבית - על אחת כמה וכמה.

פסוק ט'

רש"י: 

ד"ה בדורותיו: יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן אילו היה בדור של צדיקים - היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם - לא היה נחשב לכלום.

ופירש דבריו ר' מרדכי יפה, בעל "לבוש האורה" על רש"י:

ודע ששתי אלו הדעות, רוצה לומר הדורשים לשבח והדורשים לגנאי, נותנים לנח מדרגה אחת בצדקותיו, ואינם חלוקים במדרגת מעלת צדקותיו של נח, ולדברי שניהם לא היה אלא צדיק בינוני – אלא שזה הדורש לשבח ואומר, שכוונת הפסוק היא אם היה בדורות של צדיקים ולמד ממעשיהם -ודאי היה צדיק יותר גדול ממה שהיה, וזה הדורש לגנאי אומר פירוש "בדורותיו" – לפי דורו היה צדיק ומגנהו הפסוק לומר, שלא היה אדוק בצדקתו, שגם אם היה בדורו של אברהם, לא היה צדיק יותר, כי לא היה לומד ממעשיו ולא היה נחשב לכלום.

פסוק ט'

רש"י: 

ובאברהם הוא אומר (בראשית כ"ד) "אשר התהלכתי לפניו". נח היה צריך סעד לתמכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו.

בראשית רבה ל' י':

"את האלוקים התהלך נח" (בראשית ו ט) – ר' יהודה ור' נחמיה: ר' יהודה אמר: משל למלך שהיו לו שני בנים, אחד גדול ואחד קטן. אמר לקטן: הלֵך עמי ואמר לגדול: בוא והלֵך לפני. כך אברהם שהיה כוחו יפה – "התהלך לפני והיה תמים", אבל נח שהיה כוחו רע – "את האלוקים התהלך נח".
ר' נחמיה אמר: משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו. אמר לו: עד שאתה משתקע בטיט – הלֵך עמי. הדא הוא דכתיב: "את האלוקים התהלך נח". ולמה אברהם דומה: לאוהבו של מלך, שראה את המלך מהלך במבואות האפילים. הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון. הציץ המלך וראה אותו, אמר לו: עד שאתה מאיר לי דרך החלון – בוא והאר לפני.
כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: עד שאתה מאיר לי ממספוטמיא ומחברותיה – בוא והאיר לפני בארץ ישראל!

פסוק י"א

"ותימלא הארץ חמס"

רש"י:

ד"ה חמס: גזל.

ויש ספרים שכתוב בהם ברש"י:

גזל, שנאמר (יונה ג') "ומן החמס אשר בכפיהם".

פסוק י"ג

"ויאמר אלוהים אל נח: קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם"

רש"י:

לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל.

פסוק י"ג

"קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ"

גמרא סנהדרין ק"ח עא:

אמר ר' יוחנן: בוא וראה כמה גדול כוחה של חמס! שהרי דור המבול עברו על הכל, ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר "כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ".