גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

ברית בין הבתרים

ב.

ברית בין הבתרים- רד"ק

ג.

שאלות בדברי ראב"ע

ד.

"וגם את הגוי"

פרשת לך לך
שנת תשי"ח

ברית בין הבתרים

בראשית פרק טו, פסוקים ט - יד

הערה: לפסוק א' של פרקנו עיין גיליון לך לך תש"ט.
 לחלק הראשון של פרקנו עיין גיליון לך לך תשי"ז.

א.  ברית בין הבתרים

פסוק י'

"וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר"

רש"י:

ד"ה ויבתר אותם: חילק כל אחד לשני חלקים. ואין המקרא יוצא מידי פשוטו, לפי שהיה כורת ברית עמו לשמור הבטחתו להוריש לבניו את הארץ, כדכתיב "ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת". (פרקנו פסוק י'), ודרך כורתי ברית לחלק בהמה ולעבור בין בתריה, כמו שנאמר (ירמיהו ל"ד) "העוברים בין בתרי העגל..." אף כאן תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים הוא שלוחו של שכינה שהוא אש .

ד"ה ואת הציפור לא בתר: לפי שהאומות עובדי עבודה זרה נמשלו לפרים ואילים ושעירים שנאמר (תהלים כ"ב) "סבבוני פרים רבים..." ואומר (דניאל ח') "האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס" ואומר (שם) "והצפיר השעיר מלך יון", וישראל נמשלו לבני יונה שנאמר (שיר השירים): "יונתי בחגוי הסלע", לפיכך בתר הבהמות, רמז שיהיו האומות כלים והולכים.

ד"ה ואת הציפור לא בתר: רמז שיהיו ישראל קיימין לעולם.

ד"ה על הפגרים: על הבתרים

ד"ה וישב: לשון נשיבה והפרחה כמו (תהלים קמ"ז) "ישב רוחו יזלו מים". רמז שיבוא דוד בן ישי לכלותם, ואין מניחין אותו מן השמים עד שיבוא מלך המשיח.

רמב"ן:

ד"ה עגלה משולשת: ... ורמז כי שלושה קרבנות מהן יקריבו לפניו זרעו, העולה והחטאת והשלמים...

ד"ה ויבתר אותם בתווך: ...לכרות עמו ברית לעבור בין הבתרים האלה, ונרמז לו גם כן, כי מאלה יהיה כל קרבן בבהמה ובעוף, כי הגוזל "בן יונה", ...וכל הקרבנות ייבתרו לעולם לנתחים

ד"ה ואת הציפור לא בתר: נתן התור והגוזל איש לקראת רעהו, כי גם הם היו בברית, אבל לא בתר אותם בתווך, כי בכל העוף הקרב נאמר (ב' י"ז) "לא יבדיל"...

ד"ה וירד העיט על הפגרים: לאכול אותם כמנהג העופות.

ד"ה וישב אותם: נרמז לו כי יבואו העמים לבטל את הקרבנות וזרע אברהם יבריחם.

1.

בשתי דרכים מפרש רש"י את ברית בין הבתרים.

מה הן שתי הדרכים האלה? האם הן סותרות זו את זו או משלימות זו את זו?

עיין גם ברש"י לפסוקים הקודמים לפסוקנו.

2.

מה ראה רש"י להביא דווקא במקומנו את הכלל הידוע "אין המקרא יוצא מידי פשוטו"?

3.

במה עוזר ירמיהו ל"ד להבנת פרקנו?

4.

השווה פירושו של רמב"ן לשל רש"י, הדומה הוא לאחד מפירושי רש"י או בחר לו דרך אחרת?

5.

הסבר את ההבדל בין רש"י לרמב"ן בעזרת הטבלה הזו

העיט

הפגרים

אברהם

לפי רש"י:

 

 

 

לפי רמב"ן:

 

 

 

איזה פירוש נראה יותר מתאים לרוח הפרק כולו?

6.

מה ראה רש"י לפרש "על הפגרים" – "על הבתרים", והרי לא בא להשמיענו פירוש המילה.

(עיין בדברי הרד"ק שבשאלה הבאה!)

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר