גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"ואלה שמות בני ישראל"

ב.

שאלות ודיוקים ברש"י

ג.

רצון פרעה

ד.

"ועלה מן הארץ"

ה.

"...בפרך"

פרשת שמות
שנת תשי"ח

בני ישראל במצרים

שמות פרק א, פסוקים א - יג

לפסוק י' של פרקנו – עצת פרעה – עיין במיוחד גיליון שמות תשי"א!

א.  "ואלה שמות בני ישראל"

פסוק א'

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

רש"י:

ד"ה ואלה שמות בני ישראל: אף על פי שמנאן בחייהן בשמותם, חזר ומצאן במיתתן, להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם שנאמר (ישעיה מ'): "המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא" (שמות רבה).

רמב"ן

טעם ואלה שמות: כי הכתוב ירצה למנות עניין הגלות מעת רדתם למצרים, כי אז גלו בראש גולים – כאשר פירשתי – ולפיכך יחזור אל תחילת העניין שהוא מפסוק (בראשית מ"ו ז'): "וכל זרעו הביא אתו מצרימה". ואותו הפסוק בעצמו הוא שהחזיר בכאן, כי אף על פי שהם שני סיפורים, הסיפור מחובר בדברים באים זה אחר זה. וכאשר הזכיר בני יעקב, קיצר בבני בניו וכל זרעו והחזיר הכלל כאשר אמר שם (בראשית מ"ו כ"ז): "כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים", וכעניין הזה בספר דברי הימים וספר עזרא, שהשלים דברי הימים: "ובשנת אחת לכורש מלך פרס... העיר ה' את רוח כורש... כה אמר כורש מלך פרס..." ואותם שני הפסוקים בלשונם החזיר בראש ספר עזרא לחבר הסיפור. אלא שהיו שני ספרים, השלים הראשון במה שהיה קודם בניין הבית והספר השני מעת הבניין.
וכן הדבר בשני הספרים האלה: בראשית ואלה שמות... ורש"י כתב: "אף על פי שמנאן בחייהם: חזר ומנאן אחר מיתתן בשמותם להודיע חיבתן..." ואלו דברי אגדה, והם דברים של אמת בעניין החיבוב שהקדוש ברוך הוא מחבבן וכופל שמותם תדיר, אבל קישור הפסוקים וחבורם בוא"ו הוא כמו שפירשתי.

רשב"ם:

ד"ה ואלה שמות: מפני שרוצה לפרש ולומר "ובני ישראל פרו וישרצו", הוצרך לכפול ולומר בבואם למצרים לא היו אלא שבעים, ואחר מות הדור ההוא – פרו וישרצו.

1.

האם רצו שלושה המפרשים ליישב קושי אחד או קשיים שונים? אלו הם?

2.

מה ההבדל העקרוני בין תשובת רש"י לבין תשובת הרמב"ן?

3.

במה דומים פירושי הרמב"ן והרשב"ם זה לזה, ומה ההבדל ביניהם?

4.

השווה את דברי רש"י, כאן לדבריו בבראשית כ"ח י':

ד"ה ויצא יעקב: על ידי שבשביל שרעות בנות כנען בעיני יצחק אביו, הלך עשו אל ישמעאל, הפסיק העניין בפרשתו של יעקב, וכתיב "וירא עשו כי בירך" וגו', ומשגמר חזר לענין הראשון

מהו הקושי המשותף שרצה ליישב בשני המקומות?

האם יישב אותם באותה שיטה?

5.

במה דומים שני המקומות בדברי הימים ב' ובספר עזרא למקומנו, ובמה אינם דומים לענייננו?

6.

מהו יחסו של הרמב"ן למדרש חז"ל המובא ברש"י?

7.

איזה קושי נוסף על הקושי שאותו מיישב רש"י מיישב הרמב"ן דרך אגב בדבריו?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר