גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

חומרת ענשו של שאול

ב.

שני מעשי שאול

ג.

בין סיפור הכתוב לסיפור שאול

ד.

שאלה כללית

ה.

איסור לקיחת שלל עמלק

ו.

דברי שאול אל הקיני

ז.

תשובות שמואל להתנצלות שאול

פרשת ויקרא
שנת תשי"ט

הפטרה לשבת זכור

שמואל א פרק טו

א.  חומרת ענשו של שאול

אברבנאל, מקשה לפרקנו:

השאלה בעונש שאול המופלג שנענש על חטא קטן והוא אמרו (שמואל א' ט"ו כ"ג): "יען מאסת את דבר וימאסך ה' ממלוך" והחטא הזה היה קטן מאד, אחרי שנלחם מלחמות ה' ועשה מלחמות עמלק כמו שציוה. ואף שלקח מהשלל לא היה אותו עוון ראוי לעונש מופלג כזה, שימאסהו ה' ממלוך על ישראל.
והנה מצינו שדוד הרג את אוריה בחרב בני עמון וישכב את אשתו והוא היה עוון פלילי, ולא קרע ה' את ממלכתו מעליו, ולמה שאול, שעשה חטא קל, נענש הרבה? האם היה משוא פנים בדבר?

בין התשובות הרבות שניתנו לשאלה הזו:

ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים מאמר ד' כ"ו:

והטעם בזה לפי דעתי הוא שדוד לא חטא במצווה פרטית שנצטווה בה אחר שהיה מלך, או במצווה פרטית שנצטווה בה בתורה מצד שהוא מלך, אלא במצווה כוללת אותו עם כל האנשים. כי איסור אשת איש או רציחה כוללת כל האנשים, ולכן ראוי שיהיה עונשו שווה לעונש כלל האנשים.
אבל שאול חטא במצווה פרטית אליו מפי שמואל, אחר שהיה מלך, או מצד שהיה מלך.
שאמר לו שמואל (פרק י'): "שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך", ואמר גם כן (פרק ט"ו) "לך והכית את עמלק וגו' ולא תחמול עליו" - ובעבור זה נענש בהסרת המלכות מזרעו ושימות בלא עתו. ועל כן כשעבר על דבריו והעלה עולה בגלגל קודם שבא שמואל, נאמר לו: "ועתה ממלכתך לא תקום", כלומר שיפסק המלכות מזרעו, אבל לא אמר לו שימות בחצי ימיו. וכשחטא בדבר עמלק נאמר לו: כי מאסת את דבר ה' וימאסך ממלך, כלומר שימות בלא עתו ולא יחשב לו מלכות משם ואילך... בעבור היות אלו מצוות פרטיות.
ויורה על זה הטעם מה שיעד ה' יתברך אל יהוא, שתתקיים המלכות ביד זרעו עד דור רביעי, בעבור ששמר המצווה הפרטית שנצטווה להשמיד בית אחאב ועובדי הבעל.
וכן שלמה בעבור שחטא במצוות "לא ירבה לו נשים", והמצוות הפרטיות שנצטווה עליהן המלך מצד שהוא מלך, הוסרה מזרעו מלכות עשרת השבטים, ולא נשאר לו רק שבט יהודה ובנימין, בעבור השבועה שנשבע ה' יתברך לדוד. זהו דעתי בדבר הזה.

ויש מי שכתב בזה טעם אחר, והוא ששאול חטא באומנות המלכיי, וראוי שיאבד המלכות ההוא. אבל דוד לא חטא באומנות המלכיי, ולכן ניתן למחילה.
והרי זה דומה לשני סופרים, שאחד חטא שעשה שטר מזויף, ואחד חטא שבא על הערווה. שכאשר נתן המלך לכל אחד עונשו כפי חטאו, והעניש למי שבא על הערווה להלקותו, שאחר שלקה אין ראוי שיפסיד אומנתו, והרי זה נשאר באמונת אומנתו, כמו שהיה קודם זה. אבל הסופר שעשה שטר מזויף, אף לאחר שקיבל עונשו על מה שחטא הנה ראוי להעבירו מאומנתו, ולא יינתן לו אומנה כלל באומנתו.
וכן שאול, לפי שחטא באומנות המלכיי, שחמל על אגג ולא עשה נקמה בעמלק כראוי, ראוי להעבירו ממנו.

1.

מה ההבדל בין שתי תשובותיו?

2.

התוכל למצוא בדברי שאול בפרקנו אחיזה לתשובה נוספת לשאלה הנ"ל?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר